מדינת ישראל נ' דיין (אחר/נוסף)

בקשה "לתיקון טעות בגזר דין על דרך של ניכוי ימי מעצר".

ב"כ הנאשם עתר לניכוי ימי מעצר של הנאשם, אשר לא נוכו, בשל טעות, במסגרת גזר הדין.

לטענתו, הנאשם נעצר מספר פעמים, בתקופה שחלפה בין מתן גזר הדין לראשונה, ועד למתן גזר הדין בפעם השניה (להלן: "תקופת הביניים"), זאת לאחר ערעור במסגרתו התחדש הדיון בפני מותב זה, בהוראת כבוד בית המשפט המחוזי. ב"כ הנאשם טען, כי ימי מעצר אלה, בתקופת הביניים – לא נוכו מגזר הדין שניתן בפעם השניה.

המאשימה התנגדה לבקשה, וצירפה פלט המפרט את ימי מעצרו של הנאשם במסגרת שב"ס (להלן: "הפלט"). המאשימה התייחסה לאופן חישוב ימי מעצר על ידי שב"ס, וסימנה על גבי הפלט מועדים שאינם רלוונטיים, כפי שיפורט להלן.

בהמשך לפרוט זה ובהתבסס עליו, שב ב"כ הנאשם על טיעוניו והיפנה לאופן חישוב ימים בעייתי, כאשר שב"ס התייחס ליומיים עוקבים כאל יום מעצר בלבד.

דיון והכרעה

הבקשה, וכן המענה לה, רצופים טעויות.

ביום 10.11.14, במסגרת טיעוני הצדדים לעונש, פורטו ימי מעצרו של הנאשם, התואמים את המועדים המפורטים בפלט (ראו עמ' 41 לפרוטוקול מיום 10.11.14).

בהתאם, חושבו 21 ימי מעצר, בדרך המחשבת את יום המעצר וכן את יום השחרור, כימי מעצר העומדים בפני עצמם, ולא כפי שמופיע בפלט.

ביום 8.12.14 (ולא במועד שצוין בבקשה), ניתן גזר הדין במסגרתו נוכו 21 ימי מעצר.

בהמשך, הדיון התחדש בפני מותב זה, לאחר שכבוד בית המשפט המחוזי החליט כי יש למצות את ההליך הטיפולי. ביום 7.6.15, ניתן שוב גזר דין על ידי מותב זה, במסגרתו נוכו אותם 21 ימי מעצר.

עיון בפלט מעלה, כי הנאשם כלל לא נעצר במהלך תקופת הביניים, כך שהטענה לפיה הנאשם היה עצור, בשל הפרות תנאי שחרורו, "בין מועד גזר הדין הראשון למתן גזר הדין השני" – שגויה.

בשל העובדה שהמסד לבקשה אינו עומד, לא ראיתי מקום להתייחסות נוספת.