ת"פ 1094-12 מדינת ישראל נ' בן הרוש(אחר/נוסף)

הרקע:

הנאשם הורשע, על פי הודאתו שניתנה במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע לפי סעיף 449(א)(1) לחוק העונשין תשל"ז- 1977, וקבלת נכסים שהושגו בפשע לפי סעיף 411 לחוק האמור.

על פי עובדות כתב האישום המתוקן, במועד שאינו ידוע, קודם ליום 12/7/2012, פנה לנאשם דן יפרח (להלן: "יפרח"), מסר לו מידע בנוגע לרכוש המצוי בדירת משפחת לוי ברח' מעגלות הרב פרדס בירושלים (להלן: "הדירה"), והציע לו להתפרץ אליה.

השניים יצרו קשר עם שניים אחרים, והסכימו ביניהם כי האחרים יבצעו את ההתפרצות, ובתמורה למידע שמסרו יקבלו הנאשם ויפרח שליש מהשלל.

ביום 12/7/2012 פרצו השניים האחרים לדירה וגנבו מתוכו 40,000 ₪ ותכשיטי זהב בשווי רב. לאחר מכן נפגש הנאשם עם אחד האחרים, אשר אמר לו כי שלל ההתפרצות הסתכם ב-5,000 ₪, ומסר לו סך של 2,000 ₪ במזומן. בהמשך נפגש הנאשם עם יפרח, ומסר לו סך של 1,000 ₪ במזומן.

תמצית טיעוני הצדדים:

המאשימה ביקשה להטיל על הנאשם עונש מאסר בדרך של עבודות שירות למשך 5 חודשים, מאסר על תנאי ופיצוי למתלונן בסך 5,500 ₪.

בטיעוניה לעונש עמדה המאשימה על חומרתה של עבירת ההתפרצות לבית מגורים, הפוגעת במבצרם של אזרחים תמימים והגורמת להם לא רק נזק כלכלי, אלא גם צער ועוגמת נפש, והטומנת בחובה פוטנציאל לאלימות.

המאשימה הפנתה לדברים שמסרו קורבנות העבירה בעדויותיהם בבית המשפט, למשקלו הרב של הזהב שנגנב מביתם, אותו צברו במשך עשרות שנים, להשלכתה השלילית של ההתפרצות על מצבם הבריאותי והנפשי, ולעובדה שלא הוחזר להם דבר מהרכוש שנגנב.

לטענת המאשימה, הנאשם ניצל לרעה את היכרותו עם המתלוננים בשכנותם הוא גר, ידע כי מדובר בזוג קשישים וכי יהיו טרף קל.