ת"פ 10873-06-15 מדינת ישראל נ' ירון ואח'

א.רקע כללי והסדר הטיעון בין הצדדים:

1. נאשם 1 (להלן – הנאשם) הודה, במסגרת הסדר טיעון דיוני, בעובדות כתב האישום המתוקן. ההודאה ניתנה בשמו ובשמן של נאשמות 2 עד 5 (להלן – החברות), ועל יסודה הורשעו הנאשמים כולם בשרשרת ארוכה של עבירות בניגוד להוראות פקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן – הפקודה).

   הסדר הטיעון הינו, כאמור, הסדר דיוני וממילא אינו כולל הסכמות לעניין העונש. יחד עם זאת, הוסכם בין הצדדים כי ביחס לחברות-הנאשמות ייטען לקנס סמלי, בסך של 1,000 ₪ לכל נאשמת.

2. כתב האישום המתוקן אוחז חלק כללי וארבעה אישומים. החלק הכללי מתאר את דרך פעולתו של הנאשם בביצוע העבירות, תוך שימוש בחברות, כאשר ארבעת האישומים מתייחסים באופן קונקרטי לעבירות שבוצעו באמצעות ועל ידי כל אחת ואחת מהחברות.

3. החלק הכללי לכתב האישום המתוקן מציין, בתמצית, כלהלן:

   • הנאשם הינו כלכלן בהשכלתו ומרצה בתחום זה במוסדות שונים. במהלך השנים החליף הנאשם את שמו במרשם התושבים, מספר פעמים, והשמות הנוספים שהיו לו הינם: "אילן צ'יסענובר" ו"מנחם (מני) גלעד קלישטיין".

   • בכל אחת מהשנים 2001 עד 2010 הפיק הנאשם הכנסות הן מעיסוקו כמרצה והן ממתן ייעוץ כלכלי ושירותי טיוב נתונים. על מנת להעלים את הכנסותיו פעל הנאשם במרמה, עורמה או תחבולה, בכך שפתח את החברות על שמות אנשים שונים ("אנשי קש"), ופעל במסגרתן להעלמת הכנסותיו. ברוב החברות שהקים הנאשם, בעזרת אנשי הקש, הוא לא רשם את הבעלות על שמו במטרה להעלים את הכנסותיו.

   • בתקופה הרלוואנטית לכתב האישום המתוקן היה הנאשם חייב בהגשת דין וחשבון שנתי על הכנסותיו, הן כמרצה והן ממתן שירותי טיוב נתונים, לפקיד השומה, וזאת בהתאם לסעיף 131 לפקודה. כמו כן היה הנאשם חייב בניהול ספרי חשבונות בהתאם לפקודה ולהוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות), תשל"ג-1973. דין זהה חל על החברות, כאשר הנאשם – מכוח היותו מנהל פעיל בהן לפי הוראות סעיף 224א לפקודה – היה חייב להגיש את הדוחות השנתיים של החברות.

   • הנאשם פעל בדרך המתוארת לעיל במשך עשר שנות מס, תוך התנהלות שיטתית ומתוכננת ומתוך כוונה להפיק רווח כלכלי על ידי השמטת הכנסות. הנאשם השמיט הכנסות, שלו ושל החברות, בסכום כולל שאינו ידוע למאשימה אך שאינו פחות מסך של 3,512,426 ₪.