ת. עאוני לבניין בע"מ נ' ר.ג.ב ב"ה יזמות וקידום פרויקטים בע"מ

החלטה

1.בקשת הנתבעת לעיכוב הליכים והעברת התיק לבוררות.

2.התובעת הגישה נגד הנתבעת תובענה כספית.

יסודה של התובענה בהסכם שנכרת בין התובעת לבין הנתבעת, לפיו הנתבעת הזמינה מהתובעת ביצוען של עבודות שלד בבניין.

לטענת התובעת, היא סיימה את ביצוען של העבודות עד לשלב מסוים (הושלמה יציקת רצפת קומת קרקע – תקרת מרתף ואת רוב עבודות הפיתוח), אך לאחר שהשלימה את עיקר העבודה, הנתבעת העלתה טענות סרק באשר לטיב עבודתה, והפסיקה את עבודתה, מבלי ששילמה לתובעת את התמורה המגיעה לה.

התובעת דרשה פיצויים מוסכמים, פיצויים בגין לשון הרע ובגין השבתת פועלים שלה.

3.בקשת הנתבעת נסמכת על תניה בדבר בוררות המופיעה בהסכם בין הצדדים, כדלקמן:

"מוסכם בין הצדדים כי האדריכל אשר תכנן ו/או המהנדס אשר תכנן את התכניות יהיו בוררים לכל מחלוקת ועל פיהם יישק ויוכרע דבר".

4.התובעת התנגדה לבקשה בנימוקים הבאים:

א.לא צורף תצהיר לבקשה;

ב.הנתבעת לא עשתה דבר כדי לקדם את פתרון הסכסוך בדרך של בוררות ואף פנתה תחילה להליך משפטי (צו הטרדה מאיימת שהוצא נגד מנהל התובעת);

ג.ההסכם על פניו נראה כחוזה אחיד שאינו מצביע על כוונת הצדדים;

ד.התניה בדבר בוררות התייחסה לחילוקי דעות מקצועיים בלבד.

5.אין ממש בהתנגדותה של התובעת.

6.אין צורך בצירוף תצהיר (אף שתצהיר כזה צורף לתשובת התובעת) מהטעם הפשוט שהחוזה וקיומה של תנית הבוררות אינם מוכחשים כלל. אם כן, המחלוקת בין הצדדים היא לכל היותר מחלוקת משפטית (בנושא פרשנות התניה, להלן), ואין צורך בצירוף תצהיר.

7.הנתבעת הראתה שבכוונתה לקדם את פתרון הסכסוך בדרך של בוררות, וביקשה את עיכוב ההליכים כצעד ראשון במסגרת תובענה זו.

הנתבעת אמנם נקטה בעבר, עם פרוץ הסכסוך, בהליך של הטרדה מאיימת, אך הליך זה אינו הליך אזרחי, ואינו הליך שנועד למימוש זכויות אזרחיות או לפתרון מחלוקות אזרחיות. הליך של הטרדה מאיימת הוא הליך מעין פלילי, שנועד לשמירת הסדר ולהגנה על הגוף והרכוש, ולא לפתרון המחלוקת. אף הצו שניתן במסגרת אותו הליך, לא נגע כלל למחלוקת הכספית שבין הצדדים.

8.טענתה של התובעת, לפיה ההסכם נראה כחוזה אחיד, שאינו מצביע על כוונת הצדדים, נטענה באופן סתמי, ללא פירוט וללא תצהיר. כאמור, ההסכם עצמו אינו מוכחש, ואם ביקשה התובעת לטעון כי לשונו הפשוטה של ההסכם אינה משקפת הסכמה (אחרת) שהייתה בין הצדדים, היה עליה להציג תשתית עובדתית מינימאלית לטענה זו.

זאת ועוד, אף שההסכם נראה כנוסח מודפס הוא כולל תוספות בכתב יד, וכלל לא ברור כי עסקינן בחוזה אחיד. אף לו דובר בחוזה אחיד, אין יסוד בפסיקה להנחה לפיה תנית בוררות היא בגדר תניה מקפחת (ר' רע"א 10723/05 אי.אי.סי.אי אינטרנשיונל בע"מ נ' אבי גבאי (לא פורסם, 30.6.2006) בש"א (שלום רחובות) (כב' הש' שטמר) 2563/02 כ.א.ן גולן 1979 בע"מ נ' סבן אבי (לא פורסם, 5.12.2002, להלן – עניין כאן גולן)).

9.לבסוף, אין כל יסוד לטענתה של התובעת לפיה ההסכם כיוון לחילוקי דעות מקצועיים בלבד.