פס"ד העוסק בצוואת מנוחה

המנוחה ****** נפטרה ביום 22.4.22. טרם מותה חתמה ביום 24.3.2021 על צוואה בפני שני עדים (להלן: "הצוואה").

בצוואתה רשמה המנוחה כי היא מצווה את כל רכושה לבעלה , ללא התניות או הוראות כלשהן.

עוד קבעה המנוחה, כי ככל ובעלה לא יהיה בחיים בזמן מותה יירשו את כל עזבונה בחלקים שווים שני המבקשים (יורש במקום יורש).

המנוחה נתנה למבקשים הוראות כמפורט בסעיף 5 לצוואה. המנוחה הורתה למבקשים לתת סכומי כסף מסוימים לבתה אשר גרה בארצות הברית, בהתאם לצרכיה ולפי שיקול דעתם של המבקשים. בסעיף 5ד' לצוואה הבהירה המנוחה והדגישה כי המבקשים הם יורשיה הישירים וכי היא החליטה לפעול בדרך זו, כדי לפתור אותם מכל צורך לדווח על פעולותיהם לכל גורם שהוא. עוד הוסיפה והבהירה כי ככל שגורם כלשהו ידרוש מהם דיווחים כלשהם (כמו האפוט' הכללי וכו') אזי היא מורה כי המבקשים יהיו יורשיה היחידים ללא כל הוראות שהם מכל סוג ומין, היא סומכת עליהם שהם בכל מקרה יפעלו כאמור ויסייעו לבתה.

בסעיף 5.ה' לצוואה הבהירה המנוחה כי המבקשים יפעלו בעיזבונה כיורשים ישירים ויחידים, לרבות נכס מקרקעין של המנוחה אשר יירשם על שמם של המבקשים והם יהיו רשאים למכור אותו ולהעביר את תמורתו לחשבון בנק ולבצע כל פעולה שהיא בעיזבון המנוחה כיורשים ישירים ויחידים.

בסעיף 5.ו' לצוואה הורתה המנוחה כי לאחר אריכות ימיה של בתה, ככל שיוותר בחשבון סכום כלשהו, היא מבקשת מהמבקשים שיעבירו את הסכום לבית חולים תל השומר מחלקת לב. גם בעניין זה ציוותה המנוחה כי היא מורה שאף גורם לא יוכל לכפות עליהם לעשות דבר והכל ייעשה מתוך רצונם, זאת כדי למנוע מהם להסביר דבר באשר לפעילויותיהם בחשבון.