פס"ד בשאלה האם אלמנה יכלה לשנות צוואה הדדית/משותפת שערכה עם בעלה?

המנוחה ב.ב ז"ל ת"ז -- הלכה לעולמה ביום -.2024.

עניינה של התובענה דנן הוא בבקשת התובע לקיום צוואתה המאוחרת של המנוחה מיום 20.09.2007 (להלן: "הצוואה המאוחרת"); מאידך במסגרת הליך התנגדות שהוגש מטעם הנתבעים 2-4, התבקש בית המשפט לקבוע בין היתר כי המנוחה מנועה היתה מלבטל את הצוואה שערכה עם בעלה המנוח ביום 12.09.2004 (להלן: "הצוואה המוקדמת"). יוער כי בתווך ערכה המנוחה צוואה נוספת מיום 17.04.2007 ואשר היא אינה על המדוכה בשלב זה (להלן: "הצוואה הנוספת").

בקצרה יצויין כי הצוואה המוקדמת היא צוואה משותפת למנוחה ולבעלה המנוח, אשר הלך לעולמו לפניה כבר ביום 16.12.2005 ואין חולק כי ניתן לה צו קיום ביום 16.03.2006.

לטענת הנתבעים הצוואה המוקדמת הינה צוואה הדדית המנוסחת בלשון רבים והמשקפת את רצונם המשותף של המנוחים. לטענתם לצוואה המוקדמת מנגנון ביטול ושינוי מוגבל והוא- סעיף 12 לצוואה קובע: "אנו מצווים כי מאחר וצוואה זו מורכבת משיקולים שונים, והיא נעשית בהבנה בין שנינו, הצוואה תשונה רק ע"י שנינו" וכן קובע סעיף 14 לצוואה: "קבענו בפירוש שאנו רשאים (בהסכמת שנינו) בכל עת וזמן לשנות את הצוואה הזאת וזה באיזה אופן שהוא ובהתאם לאמור לעיל". בהמשך לאמור בסעיפים אלו טענו הנתבעים כי המדובר בהתחייבות הדדית של המנוחים אשר נהנית מהסתמכות ברורה על בן הזוג שנותר בחיים. נוכח זאת טענו הנתבעים כי המנוחה היתה מנועה מלשנות את הצוואה ההדדית המוקדמת ובעצם השינוי ועריכת הצוואה הנוספת מיום 17.04.2007 , פעלה המנוחה בחוסר תום לב. טענו הנתבעים כי אומד דעת המנוחים המשותף יצר הסתמכות המנוחים האחד על השני, הם קבעו בצוואה ההדדית מנגנון של "יורש אחר יורש" ומשכך לא יכלה המנוחה להוריש את הרכוש שקיבלה לאחר.

לטענת התובע אין המדובר בצוואה הדדית אלא צוואה משותפת למנוחים; הצוואה נערכה לפני תיקון מס' 12 לחוק הירושה ועל כן לא חלות על הצוואה המגבלות של צוואה הדדית. לטענת התובע אין בצוואה המוקדמת להגביל את המנוחה מעריכת צוואה חדשה. עוד טען כי הסעיפים המתייחסים לשינוי הצוואה וכאמור לעיל, לא מתייחסים לשינוי לאחר מות הצדדים אלא אך שינוי בחייהם וכי הוראה בצוואה המגבילה את המצווה לשנותה, בטלה ונוכח הוראות חוק הירושה. עוד ציינו כי הצוואה הנוספת נערכה על ידי המנוחה, בהסכמת ובידיעת כל ילדיה של המנוחה (הנתבעים 2-4) אשר אף נכחו במקום החתימה. במסגרת הצוואה הנוספת מיום 17.04.07 ביטלה המנוחה כל צוואה קודמת שערכה והורישה את כלל רכושה לילדיה בחלקים שווים (למעט הדירות) וזאת כאמור בהסכמת הנתבעים אשר מושתקים מלטעון כנגד שינוי הצוואה המוקדמת.

בדיון שהתקיים בנוכחות הצדדים ובאי כוחם ביום 27.10.2025, הופנו הצדדים לסיכון סיכוי והקשיים המשפטיים של כל אחד מהצדדים; הוברר כי ראשית יש לדון בשאלה המשפטית האם המנוחה היתה רשאית לערוך צוואה חדשה, לרבות הצוואה נשוא ההתנגדות וזאת לאחר שערכה הצוואה מיום 12.09.2004.

בהחלטתי מהדיון שהתקיים, הובהר בעמוד 2 לפרוטוקול כי יש לערוך משפט זוטא בסוגיה וזאת כשלב פרילמנרי לבחינת הצוואה המאוחרת וכדלקמן:

"החלטה

1. הונחה בפניי צוואת המנוחה הראשונה מיום 12.9.2004 ולאחריה נערכה צוואה מיום 20.9.2007 ותוספת לצוואה מיום 20.9.2014.

2. פשיטא כי סדר ניהול ההליך הינו בחינת הצוואה האחרונה של המנוחה משנת 2007 ונוכח הכלל כי יש לבטל צוואות קודמות בהינתן צוואה מאוחרת.

3. יחד עם זאת, במסגרת ההתנגדות שהגישו המתנגדים בתיק, נטען כי הצוואה משנת 2004 הנה צוואה הדדית ובה מנגנון ביטול ושינוי מוגבל ועל כן המנוחה לא היתה רשאית לשנות את צוואתה ולערוך צוואה חדשה.