פס"ד בשאלה האם ידוע בציבור זכאי לרשת מנוחה

 האם היה הנתבע 1 'הידוע בציבור' של המנוחה ולכן זכאי לרשת אותה על פי הדין? זוהי השאלה שבבסיס פסק דין זה. [השמות בפסק הדין הם שמות בדויים]

א' – העובדות הצריכות לעניין:  

1. המנוחה, אשר מעולם לא נישאה ולא נולדו לה ילדים, נפטרה בחודש ינואר 2019 מבלי שהותירה אחריה צוואה. להורי המנוחה נולדו עוד ארבעה ילדים מלבדה, ואלו הם: הנתבעת 2 (להלן גם: חגית), בעלה של התובעת (להלן גם: יעקב), הנתבע 3 (להלן גם: יצחק) ואימם של הנתבעים 4-6 (להלן גם: שרונה).

    

2. בחודש מאי 2020 פנה יעקב לרשם הירושה בבקשה למתן צו ירושה אחר עיזבון אחותו המנוחה (ת"ע 18696-07-20). בבקשתו, הצהיר יעקב כי יורשי המנוחה הם אחי המנוחה שנותרו בחיים ואחייניה, צאצאי שרונה, שנפטרה טרם פטירת המנוחה, הם הנתבעים 4-6 (להלן: אחייני המנוחה). עוד הצהיר יעקב כי "למוריש לא היה במותו בן זוג". הנתבע 1 (להלן: האיש) הגיש התנגדות לבקשה לצו ירושה בת"ע 18088-07-20, בהצהירו כי הוא היה בין זוגה של המנוחה, אשר התגורר עמה למעלה מ 20 שנה ועד לפטירתה. כפועל יוצא מהצהרתו זו, עתר האיש "לקבוע את חלקיהם של היורשים בירושת המנוחה על פי דין, בהתחשב עם מעמדו של המתנגד כידוע בציבור ובהתחשב בכך שהוא התגורר עם המנוחה בדירה" (ס' 5 להתנגדות).

    

    

    

3. ביום 25.2.21 יעקב נפטר לב"ע והודעה על כך הוגשה לבית המשפט שאז ניתנה שהות לצדדים להגיש עמדתם בקשר עם המשך ההליך. ביום 21.4.21 התקיים דיון ראשון בתובענות ובמסגרתו הוברר כי טרם ניתן צו לקיום צוואתו של יעקב. כן הוצהר באותו דיון על ידי בא כוחה של חגית, כי אין למרשתו טענות בקשר עם ההתנגדות וכי "אין לה עמדה בתוצאות. יהיו אשר יהיו התוצאות" (עמ' 3, ש' 28-31 לפרוט'; כך במקור). ביום 19.10.21 הודיע ב"כ האיש על המצאת הבקשה וההתנגדות לאחייני המנוחה (הנתבעים 4 ו-6) אשר הודיעו כי אין להם עניין בהליך. באשר לאחיין הנוסף, הנתבע 5, נטען כי כתבי הטענות וכן ההזמנה לדיון הומצאו לו באמצעות שליח ביום 19.10.21 שתצהירו הוגש לתיק.

    

4. בפתח הדיון מיום 1.11.21 ובהסכמת הצדדים, ניתנה החלטה על חילופי בעלי דין, כך שאת מקומו של יעקב כתובע, החליפה פלונית, אשתו ויורשתו היחידה, על פי צוואתו שניתן צו לקיומה ביום 19.5.21 (ר' עמ' 4, ש' 1-15 לפרוט'). יוצא, אפוא, כי ההליך שבפני מתנהל בין התובעת לבין האיש, כאשר יתר הצדדים, בין שהודיעו על חוסר עניין בתוצאתו ובין שבחרו שלא ליטול בו חלק.

    

5. וכעת נחזור בזמן לשנת 1998, או אז במסגרת הליך משפטי בין המנוחה לבין אחיה (ככל הנראה בעניין דירתה של אימם), הוגש לתיק בית משפט זה תצהיר מאת: שרונה, חגית ויעקב – שלהזכיר, היה זה שביקש את צו הירושה והצהיר את אשר הובא לעיל – ובו הצהירו השלושה כי: "בניגוד לטענתה של [המנוחה], הננו דוחים את הטענה לפיה גרה [המנוחה] בדירה נשוא התביעה... משנת 1993 גרה [המנוחה] בדירה שבבעלותה ברח'... ברמת גן... אני [יעקב], אף מצהיר כי לפני כ-3 שנים פנתה אלי [המנוחה] כדי שאסייע לה להחליף מנעולים בדירתה ברח'... בר"ג עקב ניסיונות פריצה. היא גרה בדירה זו יחד עם הידוע בציבור שלה [האיש]..." (ר' סעיפים 2-3 לתצהירם מיום 22.11.1998 בתמ"ש 67980/98; נספח ג' לתיק מוצגים מאת האיש; הדגשות לא במקור). כיוון שכך, בהחלטתי מיום 1.6.21 הוריתי על היפוך נטל הבאת הראיה (ר' עמ' 6 לפרוטוקול).