ת"מ 49077-10-13 אבו שנב נ' מועצה אזורית מטה אשר, ת"מ 48532-04-14 גבאי נ' עיריית טירת כרמל

המבקש בתיק ת"מ 48532-04-14 ("גבאי") הגיש בקשה לאישור תביעה ייצוגית, שבה הוא טען שהמשיבה חייבה אותו ואת חברי הקבוצה בחיובי יתר של ארנונה. לטענתו, בשנת 2014 התעלמה המשיבה מן העובדה שבמהלך השנה התפרסמו מדדים שליליים, וכפועל יוצא מכך, ועל רקע הוראת סעיף 4 לחוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה) תש"ם-1980 ("חוק הרשויות המקומית"), תשלומי הארנונה שגבתה המשיבה נגבו ביתר.

לאחר שהמשיבה הגישה תשובה לבקשת האישור וגבאי הגיש תשובה לתשובה, התקיים ביום 30.11.14 דיון מקדמי שבגדרו הסכימו הצדדים לעכב את הדיון עד אשר יינתן פסק דינו של בית המשפט העליון בערעור, שהיה צפוי להיות מוגש על החלטת בית משפט מחוזי מרכז מיום 21.10.14 בת"צ 32239-05-13 גרטנר נ' עיריית פתח תקוה ("עניין גרטנר") שבה התקבלה בקשת אישור שעניינה דומה לבקשות האישור דכאן. משהסתבר שעל ההחלטה בעניין גרטנר לא הוגש ערעור נקבע דיון נוסף ליום 18.6.15, ואז הודיע גבאי על הסכמתו לכך שההחלטה בבקשת האישור תינתן על יסוד כתבי הטענות, כפי שמאפשרת תקנה 2(ה) לתקנות תובענות ייצוגיות תש"ע-2010 (המשיבה הסכימה לכך עוד קודם לכן).

בקשת אישור דומה לזו שבת"מ 48532-04-14 ("תיק טירת כרמל") הוגשה בתיק ת"מ 49077-10-13, ונסיבותיה, כמו גם השאלות המשפטיות שהיא מעוררת, דומות לאלו שבתיק שבפנינו, ועל יסוד כך הוריתי ביום 14.7.15 על איחוד הדיון בשתי בקשות האישור. בתוך כך הוריתי שהצדדים בבקשת האישור בת"צ 49077-10-13 ("תיק מטה אשר") יגישו טיעון משלים תוך נתינת הדעת להחלטה שניתנה בעניין גרטנר. יצוין עוד, שבדיון שהתקיים ביום 11.9.14 בתיק מטה אשר הסכימו הצדדים לעכב את הדיון עד אשר יינתן פסק הדין של בית המשפט העליון בעע"מ 3366/14 עזמי נ' עיריית נצרת ("עניין עזמי"), שבו אמור היה להתברר ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 2.4.14 בת"צ 20241-10-13 שנסיבותיו דומות לאלה שבענייננו. בפסק דינו של בית המשפט העליון, שניתן ביום 6.5.15, נדחה הערעור מחמת שלא הוכחה עילת תביעה אישית של המערער.

עיקר טענות המבקשים

גבאי טוען שבמהלך שנת 2014 לא עדכנה המשיבה את חיובי הארנונה בהתאם לשינויים שחלו במדד. לטענתו, במועדי החיוב בארנונה לפי הסדר תשלומים, שחלו בתאריכים 1.3.14 ו-1.5.14, גבתה המשיבה סכומים ביתר עקב כך שהיא לא עדכנה את סכומי הגבייה ולא התאימה אותם למדדים השליליים שהתפרסמו סמוך לפני מועדי החיוב. לטענתו, כפועל יוצא מכך חייבה אותו המשיבה ביתר בסכום של 6.47 ₪, ומשכך ביקש לאשר את תביעת ההשבה כתביעה ייצוגית בשם חברי הקבוצה, שאותה הוא הגדיר כקבוצת הנישומים בתחום שיפוטה של המשיבה שחויבו בתשלומי ארנונה לפי תעריפים שלא עודכנו בהתאם למדדים שליליים.

המבקש בתיק מטה אשר ("אבו שנב") טען טענות דומות, אלא שהן מוסבות על מועדים אחרים. לטענת אבו שנב, בסעיף 6.3 לצו המסים לשנת 2013 שפרסמה המשיבה (נספח ב' לבקשת האישור) ("צו המסים מטה אשר") ניתנה אפשרות לתושבי המשיבה לשלם את הארנונה בהסדר תשלומים של 6 תשלומים דו-חודשיים שווים, שהראשון בהם הוא עד 16.1.13 והאחרון עד 16.11.13. לטענתו, המדדים שפורסמו בחודשים דצמבר 2012 ופברואר ומרץ 2013 היו מדדים שליליים בהשוואה למדד הקובע, שהוא מדד חודש אוקטובר 2012 (שפורסם בחודש נובמבר 2012) וכתוצאה מכך שהמשיבה לא עדכנה את התשלומים שיש לגבות לפי הסדר התשלומים, היא חייבה את המבקש ביתר בסכום כולל העולה כדי 4.97 ₪, ואת השבתו הוא ביקש לתבוע בתביעה ייצוגית בשם כל חברי הקבוצה.