ת"ט 6522-03-17 אוניברסיטת חיפה נ' הלון

1.ביום 3/3/04 הגישה התובעת לביצוע שני שטרות האחד על סך 1,500 ₪ ז"פ 16/10/01 והשני על סך 8,398 ₪ ז"פ 10/11/01. שני השטרות נמשכו מחשבונה של הנתבעת לפקודת התובעת וחוללו בציון אכ"מ ומוגבל. מהכיתוב בגב השטרות אפשר להבין כי השטרות ניתנו עבור לימודים קדם אקדמיים של שוקרי הלון בשנת הלימודים תשס"ב.

2.לפי נתוני תיק ההוצאה לפועל בוצעה מסירה מלאה של האזהרה ביום 4/7/04.

3.ביום 26/2/17 הגישה הנתבעת התנגדות, בקשה להארכת מועד ובקשה לביטול עיקול על חשבון הבנק המשותף שלה ושל בעלה בבנק מזרחי טפחות. ההתנגדות נתמכת בתצהיר של הנתבעת ושל בנה שוקי הלון. הנתבעת טוענת כי האזהרה לא הומצאה לה כדין ולא אותר אישור מסירה בתיק. לפיכך הבקשה להארכת מועד מוגשת מטעמי זהירות. לגופו של עניין טוענת הנתבעת כי בנה שוקי ביקש ממנה את שני השטרות לצורך רישום ללימודים אצל התובעת לפני כ – 20 שנה. השטר על סך 1,500 ₪ אמור היה לשמש לשכר לימוד ו/או רישום ללימודים. השטר על סך 8,398 ₪ ניתן כשטר ביטחון בלבד. התובעת לא אפשרה לשוקי ללמוד משהשטר על סך 1,500 ₪ לא כובד. הנתבעת מצהירה כי השטרות לא כובדו בגין כישלון תמורה. התובעת לא עמדה בתנאים לצורך הפיכת שטר הביטחון לשטר רגיל , שכן תמורת שטר הביטחון היתה אמורה להתקבל בסיום הלימודים שלא החלו. במסגרת הבקשה לביטול עיקול נטען כי בעלה של הנתבעת לא מצליח להתקיים בכבוד עקב עיקול משכורתו שהופקדה בחשבון המשותף בבנק מזרחי טפחות , חרף החלטה מפורשת של רשמת ההוצאה לפועל לבטל את העיקול על חשבון העו"ש במסגרת תיק האיחוד של הבעל. לבקשה לביטול עיקול צורף תצהיר של הבעל בו נכתב כי הנתבעת מסובכת בחובות כבדים ומתנהלים נגדה תיקי הוצאה לפועל. מדובר בתצהיר מיום 25/10/16.

4.בהתאם להחלטתי מיום 5/3/17 נדרש ב"כ התובעת להגיב לבקשות עד 5/4/17. החלטה זו נשלחה למענו המעודכן של ב"כ התובעת. משלא הוגשה תגובה עד היום, התיק בשל למתן החלטה בבקשות על בסיס החומר המצוי בתיק.

5.לאחר עיון בטענות הנתבעת הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את הבקשה להארכת מועד ואת ההתנגדות מהטעמים שיפורטו להלן.

6.לא מצאתי בבקשות הנתבעת כל התייחסות לשאלה מתי וכיצד נודע לה על קיומו של תיק ההוצאה לפועל. מדובר כאמור בתיק הוצאה לפועל שנפתח 13 שנים לפני הגשת ההתנגדות. גם אם אניח כי נכונה טענת הנתבעת לפיה אין אישור מסירה סרוק בתיק ההוצאה לפועל, היה על הנתבעת לציין במסגרת הבקשה להארכת מועד מתי וכיצד נודע לה על קיומו של תיק ההוצאה לפועל. לאור התצהיר של הבעל , אשר צורף לבקשה לביטול עיקול, סביר להניח כי נודע לנתבעת על קיומו של התיק לכל המאוחר בחודש אוקטובר 2016 כאשר הוגשה בקשה לביטול עיקול שהוטל על החשבון המשותף של הנתבעת ובעלה בבנק מזרחי טפחות במסגרת תיק ההוצאה לפועל. לאור הצהרת הבעל לפיה אשתו הנתבעת מסובכת בחובות כבדים ומתנהלים נגדה תיקי הוצאה לפועל, סביר להניח כי הנתבעת ידעה על קיומו של התיק שנים רבות קודם לכן. כך או אחרת , היה על הנתבעת לציין זאת במפורש ולא להסתפק בטענה לפיה לא בוצעה מסירה כדין של האזהרה.

7.ברע"א 4538/11 צמח נ' גבאי, קבע בית המשפט העליון כי במסגרת דיון בבקשה להארכת מועד יש "לפזול" לעבר סיכויי ההליך העיקרי אחרת עלול להיגרם למבקש הארכת המועד עיוות דין רק בשל מחדל דיוני. במקרה שלפניי הפניית המבט אל עבר סיכויי ההגנה אינה מצדיקה להתעלם מאיחור של קרוב ל – 13 שנים בהגשת ההתנגדות. הנתבעת מעלה טענות עובדתיות סותרות בכל הנוגע לשטר על סך 1,500 ₪. בסעיף 7 של התצהיר נטען כי התובעת לא אפשרה לשוקי ללמוד משהשטר חולל. בסעיף 13 של התצהיר נטען כי השטר חולל בגין כישלון תמורה. באשר לשטר על סך 8,398 ₪ נטען באופן סתמי כי מדובר בשטר ביטחון מבלי שניתן לכך כל ביטוי בגוף השטר ומבלי שהוסבר מדוע ניתן שטר ביטחון בשלב זה.

8.אשר על כן, אני דוחה את הבקשה להארכת מועד ואת ההתנגדות. בהתאם אני דוחה גם את הבקשה לביטול העיקול על חשבון הבנק.