ת"ט
בית משפט השלום נתניה
|
59756-03-16
18/10/2016
|
בפני הרשמת הבכירה :
יפעת אונגר ביטון
|
| - נגד - |
התובע:
משה אביר
|
הנתבעת :
פלאפון תקשורת בע"מ
עו"ד עופר טל
|
| פסק דין |
עסקינן בתביעת התובע כנגד הנתבעת, להשבת סכומים ששילם לה, לטענתו, לביצוע עסקה שבוטלה.
התובע העמיד תביעתו, אשר הוגשה כתביעה לסכום קצוב, ע"ס 3,390 ₪.
הנתבעת עתרה לסילוק התביעה על הסף ולחילופין מתן רשות להגן. לשיטתה, התמורה בגין העסקה צריכה הייתה להיפרע לשיעורין. שני שיעורים מתוך התמורה נפרעו מחשבונן התובע, באמצעות כרטיס חיוב. ברם, עם ביטול העסקה, הוחזרו לתובע תשלומים אלה. היתרה לא נגבתה ממנו מעולם. לחיזוק טענתה צירפה הנתבעת הודעה על ביטול העסקה.
בקשת הנתבעת לסילוק התביעה על הסף הועברה לתגובת התובע ובסופו של דבר נדרש הוא, עפ"י החלטתי מיום 3.8.16, להגיש סימוכין על תשלום בפועל לתובעת, תוך שהוזהר כי אם לא יעשה כן עשויה התביעה להימחק בהעדר עילה. יש להדגיש, שעד כה לא מצא התובע לנכון להגיש סימוכין כאמור.
תחת זאת, האריך התובע ופירט בתגובותיו נימוקים, מדוע לא הייתה הנתבעת לחייב אותו מלכתחילה בסכומים מופרזים יחסית לסכומים המוסכמים. טענות אלה, אין מקומן לכאן. ייתכן והיה להן מקום לו הייתה הנתבעת מגישה תביעה כספית כנגד התובע לתשלום חוב נטען. אולם, במקרה דנא, התובע הוא העותר להשבת כספים. בתור שכזה, וכתנאי יסוד – עליו להראות כי בפועל נתן לנתבעת את מה שהוא מבקש להחזיר לידיו. זהו תנאי בלעדיו אין, לתביעת השבה. ודוק, התובע טען, בסע' 3 סיפא לתביעה, כי ההפרש בין מה שהיה אמור לשלם, לבין מה ששילם, הוא סכום התביעה הנ"ל.
בהחלטה מיום 20.8.16 הוארך המועד והתאפשר לתבוע להגיש סימוכין על תשלום בפועל עד ליום 30.8.16, כאשר באותה עת, הדיון במעמד הצדדים היה קבוע ליום 8.9.16. כאמור, התובע לא שעה אף להחלטה זו.
בתוך כך, הנתבעת צירפה סימוכין מחברת האשראי, המלמדים כי הנתבעת תשא בשני שיעורים מתוך סכום העסקה, אשר נגבו מהתובע. הנתבעת ביקשה להורות לתובע לצרף מסמכים שיעידו כי אמנם, ובפועל, התובע זוכה, חזרה לחשבונו, בסכום שני השיעורים הנ"ל. התובע לא ראה לנכון להמציאם, למרות שבנקל יכול היה לעשות כן.
להבדיל מכך, צירף פירוט תנועות בכרטיס החיוב הרלוונטי, המלמד כי שיעורי התשלום, הראשון והשני, לא הוצגו לחשבונו (נספח 3 לתגובת התובע מיום 23.8.16, המוכתרת "הוספת מסמכים", טור שני מימין בטבלאות).
יצוין, ששני הצדדים הכבירו בקשות רבות עד למועד הדיון, לרבות בקשות לדחיית הדיון, בקשות לגילוי מסמכים, בקשות לסילוק על הסף ולמתן החלטות, ובקשות לפס"ד חלקי. לטעמי, לא היה בדבר כל צורך, נוכח ההחלטות שניתנו.
כמו כן יוער, שבעת הדיון נחקרה בחקירה שכנגד העדה מטעם הנתבעת, אשר מצד אחד, לא יכולה היתה להוסיף דבר על הנאמר במסמכי הנתבעת, ומצד שני חלק ניכר מהשאלות שהופנו אליה לא היו ענייניות ורלוונטיות למחלוקת.