ת"ט 57316-01-15 עויס נ' ברק

מונחת בפני בקשה לביטול סגירת התיק ולקביעת מועד דיון בהתנגדות לביצוע שטר.

ביום 31.5.15 הוגשה בקשה בהסכמה לדחיית מועד הדיון עקב קיומו של דיון מקביל לב"כ המשיבה (התובעת).

ביום 2.6.15 ניתנה החלטת בימ"ש המורה לצדדים למסור הודעה בדבר מועדים מוסכמים לקיום הדיון במועד חלופי עד לתחילת תקופת פגרת הקיץ של בתי המשפט.

ביום 29.10.15, בהעדר הודעה מתאימה מטעם הצדדים, ניתנה החלטת בימ"ש המורה על סגירת התיק.

ב"כ המבקש (הנתבע) צפה בשתי ההחלטות מיום 2.6.15 ו-29.10.15.

ביום 22.12.16 ולאחר שנה וחצי ממועד ההחלטה על מתן מועדים מוסכמים לקיומו של דיון, הגיש המבקש בקשה לביטול ההחלטה על סגירת התיק, עיכוב הליכי הוצל"פ וכן בקשה לקביעת מועד דיון בהתנגדות.

כל שנטען בבקשה הוא שעקב טעות משרדית של ב"כ המבקש לא הוגשה הבקשה מיד לאחר ההחלטה על סגירת התיק, נימוק זה לא מהווה טעם מיוחד הנדרש לצורך הארכת מועד.

אציין כי הבקשה הוגשה בחלוף שנה וחצי מהמועד הנדרש, ללא בקשה להארכת מועד וללא נימוק המהווה טעם מיוחד למתן אורכה משמעותית כאמור.

אדגיש כי הדיון בהתנגדות הינו הליך לבקשת המבקש והנטל לקביעת מועד דיון חלופי מוטל על המבקש, לפיכך, מדובר במחדל אשר רובץ לפתחו של המבקש, שכאמור היה מודע להחלטות שניתנו בתיק ולא עשה דבר משך זמן ממושך על מנת לקדמו. השיהוי הניכר בהגשת הבקשה דנן לאחר סגירת התיק ולאחר שהמשיב, כך נטען, החל לנקוט בהליכי הוצל"פ לגביית החוב, מעידה כי המבקש זנח בקשתו/התנגדותו.

לפנים משורת הדין, ועל מנת ליתן למבקש את יומו בבית המשפט, אני סבור כי מחדלו של המבקש ניתן לריפוי באמצעות תשלום הוצאות המשיב בסך כולל של 2,500 ₪ ותשלום הוצאות לטובת אוצר המדינה בסך כולל של 1,250 ₪ כתנאי לביטול החלטה על סגירת התיק.

ב"כ המבקש יבהיר באם הינו מעוניין לבטל ההחלטה מיום 29.10.15 על דרך תשלום ההוצאות כאמור לעיל באמצעות חילוט כספי הערבון שהופקדו בתיק ולקיים דיון בהתנגדות,אם לאו.