ת"ט 56159-11-14

בעניין: התנגדות לביצוע שטר-בקשה מטעם המשיב

לפניי התנגדות לביצוע שטר חוב, שחתם המבקש בקשר עם הלוואה שקיבל מהמשיב בשנת 1993 ע"ס 39,000 ₪ ל-25 שנה. המבקש טען כי מסכום ההלוואה 10,000 ₪ מהווים מענק, כי שילם את תשלומי ההלוואה כסדרה במשך 21 שנה, בחודש מרץ 2014 נוצר פיגור בסך 1,700 ₪ ובחודש ספטמבר 2014 חזר לשלם את ההלוואה כסדרה. המבקש עותר לחייבו בסכום הפיגור בלבד.

הבקשה לביצוע שטר הוגשה ביום 10/7/14. לבקשה צורף שטר חוב נושא תאריך עריכה 14/11/96, ע"ס 39,300 ₪, ונתבע סכום שחל 25,603 ₪. עוד צורפו לבקשת הביצוע אישור מסירה של מכתב התראה (ללא המכתב) מיום 6/7/14, עליו המבקש "סירב לחתום" ותצהיר מוסר. ההתנגדות לביצוע שטר הוגשה ביום 16/11/14.

לאור טענות המבקש, הוריתי למשיב לצרף מסמכים, המעידים על הפיגורים ויתרת החוב והפניתי את הצדדים להגעה להסדר, דבר המתאים לנימוקי ההגנה.

המשיב הגיש תגובה מפורטת, צירף את הסכם ההלוואה מיום 20/10/96, והפנה לתנאיו.

המשיב פירט כי המבקש התחיל לפגר בתשלומים, כאשר לא שילם את תשלומי החודשים מאי ויוני 2013, שילם את התשלום עבור יולי 2013 רק באוגוסט 2013 ללא ריבית, ולא שילם את תשלומי החודשים מרץ עד אוגוסט 2014 (סעיף 4 ונספח 3 לתגובה). מכאן, מסכם המשיב, נכון ליום הגשת התגובה הפיגורים מסתכמים ב-4,061 ₪ ויתרת ההלוואה בסך 25,817 ₪ (סעיף 5 ונספח 4 לתגובה).

למבקש ניתנה זכות תגובה לתגובה, והוא הופנה להגעה להסדר עם המשיב, אך עד היום לא נעשה דבר, ולא הוגשה תגובה לתגובה.

בהחלטתי מיום 1/6/15 הפניתי לב"כ המשיבה שאלה, שמא הושג הסכם פשרה, וזו הסיבה שאיש מן הצדדים אינו מתעניין בתיק, אך נעניתי כי לא הושג הסדר.

בדיקת התיק לצורך מתן החלטה מגלה כי אין אישור מסירה למבקש של אף אחת מהחלטותיי, למרות שנשלחו למען שמסר המבקש, ת.ד. 29, עוספיא, והדבר תמוה. ממילא אין בכך כדי לשלול את חובת המבקש להתעניין בגורל בקשתו, וחזקה ראייתית היא כי מסירה באמצעות דואר רשום נמסרה ליעדה.