ת"ט 55768-07-15 וולטר נ' יופה

לאחר עיון בבקשה ובתצהיר הסומך אותה, מצאתי לנכון לעשות שימוש בסמכות המסורה לביהמ"ש, בתקנה 109(ב) בתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם-1979, ולהורות על עיכוב כל ההליכים כנגד המבקשת, עד להחלטה אחרת.

מצאתי בשיהוי הניכר הבא לידי ביטוי במספר השנים שחלפו למן פתיחת תיק ההוצל"פ (בשנת 2006) ועד להמצאת האזהרה לחייב למבקשת, בשנת 2012, על פי האמור בהחלטת רשם ההוצל"פ – טעם מיוחד הדרוש להפעלתה של הסמכות האמורה.

מיום 3.6.1984

תק' (מס' 2) תשמ"ד-1984

ק"ת תשמ"ד מס' 4642 מיום 3.6.1984 עמ' 1676

(ג)דין עיכוב ביצוע לפי תקנה זו כדין עיכוב לפי סעיף 17 לחוק והליכים, לרבות סעד זמני לפי תקנה 105א, שננקטו לפני שצו העיכוב הומצא למוציא לפועל, יעמדו בעינם כל עוד לא החליט בית המשפט אחרת.

מיום 22.6.1989

תק' תשמ"ט-1989

ק"ת תשמ"ט מס' 5194 מיום 22.6.1989 עמ' 996

(ב)משהועבר לבית המשפט כתב ההתנגדות כאמור בתקנת משנה (א) יהא דינם של בקשת ביצוע השטר והתצהיר דינה של בקשת ביצוע השטר ככתב תביעה לפי סדר דין מקוצר; בית המשפט ימציא למבקש עותק או העתק או תצלום אחד של כתב ההתנגדות ושל המצורפות אליו לפי תקנה 106(ב).

(ג)דין עיכוב ביצוע לפי תקנה זו כדין עיכוב לפי סעיף 17 לחוק והליכים, לרבות סעד זמני לפי תקנה 105א, שננקטו לפני שצו העיכוב הומצא למוציא לפועל, יעמדו בעינם כל עוד לא החליט בית המשפט אחרת.

מיום 1.11.1991