ת"ט 5391-03-15

כנגד הנתבעת הוגש לביצוע שיק על סך של 160 ₪, ז.פ. 10.4.2013 אשחר חולל בשל מתן הוראה לביטול השיק בבנק. בהתנגדות טענה המבקשת כי השיק נמסר לחברה במסגרת עסקה לרכישת תרופה להפסקת עישון, בגינה נמסרו לחברה 10 שיקים על סך של 160 ₪ כל אחד, ללא שם נפרע. כן טענה כי לאחר חודשיים ניסתה ליצור קשר עם החברה ללא מענה. בכתובת הרשומה על האריזה של התרופה שסופקה לה לא נמצאה החברה. משכך, ביטלה המבקשת את השיקים שטרם נפרעו.

בדיון שהתקיים בפני העידה הנתבעת כי ביצעה את העסקה בחודש 12/2012 במסגרתה קיבלה תרופה מזויפת. היא שילמה בגין העסקה 10 שיקים על סל של 160 ₪ כל אחד. היא העידה כי הפסיקה הטיפול לאחר שגילתה שרימו אותה ולא ענו לטלפונים ולא נמצאו בכתובת הרשומה על האריזה. כן העידה כי הגישה תלונה במשטרה וכי התיק במשטרה נסגר בשל חוסר ענין לציבור.

בסיכומים ציינה כי היא נפלה קורבן למעשה רמייה וכי לא הפסיקה לעשן כפי שהובטח לה ואף קיבלה תרופה מזויפת שתוקפה פג.

ב"כ המשיבה טען בסיכומיו כי המשיבה מחזיקה כשורה בשיק וכי למעט הטענה כי המבקשת לא נגמלה מעישון היא לא תמכה את טענתיה בראיות. העובדה שהחברה לא קיימת אינה מעידה על כך שמדובר בתרופה מזויפת.

לאחר ששקלתי בטענות הצדדים אני מחליטה כדלקמן:

אין מחלוקת כי התובעת קיבלה השיק לידיה ללא שם הנפרע. השיק נמסר לחברה המשווקת של התרופה לגמילה מעישון ללא שם נפרע והוסב לתובעת שהוסיפה את שמה על גבי השיק. בעניין זה נפסק כי: סעיף 3(א) לפקודת השטרות מגדיר את יסודותיו החיוניים של השטר, יסודות שחובה שהשטר יקיים כדי לבוא בגדרה של הגדרת "שטר חליפין". מסמך יכול להיות חסר איזה מהיסודות המנויים בסעיף 3(א) לפקודה, ויסודות אלה ניתנים להשלמה כאמור בסעיף 19 לפקודה, אלא שאז מורה אותנו סעיף 3(ב) שהמסמך אינו שטר חליפין. סעיף 19 מאפשר לאוחז להשלים בשטר הן פרט חיוני הן פרט מהותי, אלא שאין בזכות לכאורה להשלים מסמך, הקבועה בסעיף 19 הנ"ל, כדי לגרוע מן האמור בסעיף 28(א), הקובע שכדי לזכות במעמד של אוחז כשורה על האוחז ליטול לידיו שטר כשהוא תקין ושלם לפי מראהו. אוחז שנוטל לידיו מסמך שאינו שלם, קרי, מסמך שחסר בו פרט חיוני כלשון סעיף 3(א) לפקודה לא נטל לידיו שטר, כהגדרתו בסעיף 3(א), ומשכך אינו יכול להיות אוחז כשורה (ע"א (ת"א) 2010/05 שחף טקס בע"מ נ' אביגדור פלדמן, פורסם בנבו).

כאמור, התובעת קיבלה את השיק כשחסר בו שם הנפרע, שהוא יסוד חיוני ולכן אין לומר כי היא נטלה לידיה שטר כשהוא שלם ותקין לפי מראהו, לפי כך נראה לכאורה כי איה אוחזת כשטרה בשיק.

טענה נוספת בפי הנתבעת הינה כי לא קיבלה את התמורה בעד השיק ולא נגמלה מעישון כפי שהובטח לה. ב"כ הנתבעת טען בהקשר זה בסיכומיו כי הנתבעת לא הוכיחה את הטענה ולא צירפה כל אסמכתה. אולם, הכלל הוא שבשלב של מתן רשות להתגונן אין הנתבע נדרש להוכיח את הגנתו ודי לו להצביע על הגנה שאם תוכח יהיה בה כדי להדוף את התביעה.

לאור האמור אני מחליטה לקבל את הבקשה וליתן לנתבעת רשות להתגונן.

הליכי ההוצל"פ יעוכבו.

התצהיר ישמש ככתב הגנה. הדיון יתנהל בסדר דין מהיר.