ת"ט 53183-12-16 קורון נ' פרוכטר

בפניי בקשתה של הנתבעת להעברת התובענה לבית המשפט השלום בחיפה.

לאחר שעיינתי בבקשה וחרף היעדר תגובה מצדו של התובע החלטתי לדחותה וזאת מהנימוקים שיפורטו להלן.

1. התובע הגיש לביצוע שיק שניתן לו ע"י נכדה של הנתבעת כפי שציין בבקשה לביצוע.

2. הנתבעת, שהינה חסויה כפי שעולה מהמסמכים שצורפו להתנגדות, הגישה התנגדות וטענה כי החתימה על השיק מזויפת. אין מחלוקת כי לא הנתבעת היא שמסרה את השיק לתובע.

3. הנתבעת טוענת כי מירב הזיקות "קושרות את התובענה לבית המשפט השלום בחיפה". ראשית נאמר כי הטענה כי המקום שנועד לקיום התחייבות הינו סניף בנק לאומי בחיפה נדחית. גם אם אניח כי זהו סניף הבנק של האפוטרופסים של הנתבעת הרי שאין בין כך ובין המקום שנועד לקיום ההתחייבות דבר. סניף הבנק של המושך אינו המקום שנועד לקיום ההתחייבות אלא דווקא סניף הבנק של הנפרע.

4. לגופו של עניין, בנסיבות בהן קיימת טענה לזיוף החתימה על גבי השיק הרי שבמידה והטענה תתקבל אכן לא תהא לבית משפט זה סמכות מקומית אולם אז יהא הדבר תיאורטי שכן התובענה ממילא תידחה.

עם זאת, לא ניתן לקבוע כבר עתה כי החתימה הינה מזויפת והתובע זכאי לחקור בעניין זה.

לפיכך, הבקשה נדחית.

5. לנוכח הנסיבות המיוחדות של תיק זה, בהתחשב במצבה הרפואי של הנתבעת, מחד ובטענה כי השיק נמסר ע"י מי שהוא, כנטען, נכדה של הנתבעת, מאידך, אציע לצדדים למצות את ההידברות ביניהם קודם לדיון, לרבות הצגת דוגמאות חתימה בפני התובע שיכול וישכנעו אותו כי אכן אין מדובר בחתימתה של הנתבעת כנטען.

6. במקביל, יכול ובמידה ויימסרו לתובע פרטיו המלאים של מי שמסר לו את השיק הוא ישקול לוותר על התביעה כנגד הנתבעת והוא ינהל את ההליך המשפטי כנגד מי שרכש ממנו את המוצר.