ת"ט 51675-04-15

מונחת לפני התנגדות לביצועם של שטרי חליפין משוכים על בנק. להתנגדות לא מצורף תצהיר.

הנתבע אינו מכחיש כי מכיר את התובעת במסגרת פעילות של ניכיון שיקים, אלא שלטענתו השיקים שבביצוע כאן אינם קשורים אליו. ואין הוא חתום עליהם.

הנתבע טוען כי רשום על השיקים שמו ומס' זהותו ללא כל חתימה. לאחר מכן טוען כי חתימתו על גבי השיקים מזויפת ומעולם לא "פרט" את השיקים נשוא בקשת הביצוע ואינו יודע איך הוא נקשר לשיקים.

התובעת טוענת בתגובתה כי די בהעדר תצהיר בכדי לדחות את ההתנגדות, התובעת היא חברה העוסקת בניכיון שיקים וכרטיסי אשראי. השיקים שבביצוע נמסרו לה במסגרת עיסוקה הרגיל והיא שילמה לנתבע סך של 16,818 ₪ במזומן. לתגובה מצורף אישור קבלת הכספים. כמו כן מצורפים לתגובה חשבונית מס, העתק הקבלה, העתק הסכם מסגרת לניכיון והעתק שטר חוב. לטענת התובעת, הנתבע חתם על גב השיקים על ידי רישום שמו ו- ת.ז כאשר על גב יתר המסמכים חתם בצורה אחרת אך אין בכך כדי לפגום בתוקף החתימה . עוד טוענת התובעת כי הנתבע לא הגיש תלונה למשטרה בגין הזיוף הנטען על ידו.

עד כאן טענות הצדדים.

הכרעה: 

לאחר שבחנתי את ההתנגדות והתגובה, נחה דעתי לתת לנתבע רשות להתגונן מותנית בהפקדה.

אנמק ,להלן, כיצד הגעתי למסקנה זו:

ההלכה המנחה אותנו היא שיש לתת למי שמבקש רשות להתגונן את יומו במשפט תהא הגנתו חלשה ככל שתהיה. יסודה של ההלכה הנ"ל מעוגן בזכות הגישה לערכאות ואין צריך להכביר במילים על אודות משקלה ומרכזיותה של זכות זו בשיטתנו.