ת"ט 48814-03-14
|
ת"ט בית משפט השלום כפר סבא |
48814-03-14
5.7.2015 |
|
בפני הרשם: צוריאל לרנר |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
מבקש: יצחק שום |
משיב: בנק הפועלים בע"מ. |
| החלטה | |
|
בפני התנגדות לביצוע שיק ע"ס 100,000 ₪, שמשך המבקש לפקודת אחת, טלי רוגי (להלן – "רוגי"), ושהגיע לידי המשיב. השיק הוצג לפרעון, אך חולל מחמת שניתנה הוראת ביטול, והמשיב הגישו לביצוע בהוצאה לפועל (תיק 17-02795-14-4).
בהתנגדות, טוען המבקש, כי רכש את הזכויות בבית קפה בהוד השרון, על פי הסכם עם רוגי, וכי שילם את מלוא התמורה, ומסר את השיק נשוא התיק כשיק מעותד, שפרעונו הותנה בכך, שסך המכירות של העסק בשבעת החודשים האחרונים של שנת של 2013 יחצה רף מסוים, שלא נחצה, ולפיכך לא היתה רוגי זכאית לעשות שימוש בשיק.
המשיב ויתר על חקירת המבקש, והצדדים סיכמו טענותיהם. המבקש חזר על טענותיו, ואף הוסיף, כי ככל שיוכח, בשלב ההוכחות, שהמשיב הוא אוחז כשורה, כי אז ישלם המבקש את השיק ללא עוררין. המשיב, מנגד, טען, כי הטענות אודות אי-אחיזה כשורה נטענו באופן כוללני בלבד, וכי ממילא ההגנה קרסה, באשר ההסכם שצורף, לרכישת הזכויות בבית הקפה, היה בין תאגידים שונים, ולא עם רוגי, כלל, וגם השיק, על פי אותו הסכם, היה אמור להיות משולם לתאגיד, ולא לרוגי.
דין ההתנגדות להתקבל.
לפי הוראות סעיף 81א(ג) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, תידון התנגדות לביצוע שטר כדרך שדנים בבקשת רשות להתגונן. בית המשפט העליון, בע"א 465/89 בן צבי נ. בנק המזרחי, פ"ד מ"ה (1) 66, מפי כב' השופט (כתוארו אז) דב לוין, סיכם היטב את ההלכה הבסיסית הנוגעת לבקשות רשות להתגונן, והדברים נותרו באיתנותם עד היום (שם, בעמ' 69-70):
"לא במהרה ייעשה שימוש ותוכרע תובענה בסדר דין מקוצר על-פי כתב התביעה ונספחיה בלי לתת לנתבע רשות להתגונן, זאת משום ש'סדר הדין המקוצר משמש את המטרה למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק, שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו...' ... ולעניין זה, 'אין לקבוע שהענין הוא כך אלא אם תצהיר הנתבע לא גילה "הגנה לכאורה"'... מכיוון שכך: 'די לו (לנתבע - ד' ל') להראות כי הגנה אפשרית בפיו, ולו רק בדוחק ובית המשפט חייב ליתן רשות להתגונן, שאם לא יעשה כן, יכריע למעשה כבר בתובענה גופה והנתבע יצא מקופח'..."
ועוד הלכה ידועה היא, כי שאלת האחיזה כשורה אינה עניין לשלב ההתנגדות, באשר על אוחז להוכיח כי הוא אוחז כשורה (גם אם על פי רוב תפעל לטובתו חזקת האחיזה כשורה הקבועה בפקודת השטרות). משעליו להוכיח זאת, ממילא מקומו של בירור מעמדו הוא בשלב ההוכחות בלבד, ולא בשלב ההתנגדות, שם נבחנת רק אפשרות ההתגוננות מפני התביעה, בלא להידרש לשאלות שבהוכחה (ר' לדוגמא: ע"א 1266/91 קרן נ. בנק איגוד, פ"ד מ"ו(4)196).
אמנם, ההסכם לרכישת הזכויות בבית הקפה לא נכרת עם רוגי, כטענת המשיב, וגם לא היה היתה אמורה להיות המוטב על פי השיק, לכאורה; אולם אין בכך כדי לקבוע, שההגנה הופרכה מאליה, או ש"ברור הדבר ונעלה מספק, שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו" – שכן הנתבע טוען, שעל סמך הסכם זה נתן את השיק דווקא לרוגי. מדוע עשה כן? זאת ניתן היה לשאול אותו בחקירה נגדית, עליה בחר המשיב לוותר. ההגנה נותרה טובה מספיק כי לעמוד בתנאי של הגנה "אפשרית... ולו רק בדוחק".
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|