ת"ט 4841-12-14,ת"ט 4362-12-14

בפני התנגדות לביצוע שיק ע"ס 5,340 ₪.

דינה של בקשה זו להתקבל, וזאת מכמה טעמים:

ראשית, יש לציין שבהליך מסוג זה, כאשר מתבקשת רשות להתגונן, אין צורך בהוכחת טענות הגנה באמצעות עובדות חיצוניות (ראה פס"ד דה פילוסוף), מספיק שקיימת מחלוקת עובדתית והגנה לכאורית, וזאת לאור אופייה החוקתי של הזכות להתגונן בפני תביעה משפטית.

במקרה דנן, נראה כי דרישה זו מתקיימת. המבקשת טוענת כי המשיב העניק את הלוואה כחלק מעיסוקו כמלווה בשוק האפור, מנגד, טוען המשיב כי ההלוואה ניתנה כאדם פרטי וכ"טובה". קיימת חזקה כי אדם המעניק הלוואה עושה זו על דרך של עיסוק (ראה פס"ד קופרפיש) – וככזה יחול עליו החוק להסדרת הלוואות חוץ בנקאיות. במקרה זה עשויות לעמוד טענות המבקשת כי עיסקת המקור (דהיינו, עסקת ההלוואה המקורית) איננה עומדת בתנאים הקוגנטיים של החוק (דרישת הכתב ע"פ ס'2, דרישת הגילוי המלא ע"פ ס'3 והדרישה לצרף העתק מההסכם לתביעה ע"פ ס'8), הגנותיו יחולו גם על צד ג' לעסקה (ראה פס"ד קופרפיש), ועל כן אין למשיב עילת תביעה כנגדה.

מעבר לאמור, מקריאה של כתב הטענות, הפרוטוקול וסיכומי הצדדים, עולות טענות העשויות להביא למסקנה כי המבקש נהג שלא בתום לב עת השיג את ההמחאות מידי המבקשת: גילה הצעיר של המבקשת, חוסר נסיונה (ראה בפרוטוקול, טוענת כי לא הבינה את משמעות החתימה), והלחצים שהופעלו עליה על ידי דודה והמבקש, בצירוף ההבטחות שנתנו לה משני האדונים כי לא יעשה כל שימוש בהמחאות שנתנה, מעלים חשד להתנהלות שאיננה הוגנת וגובלת במרמה מצידם. מצב זה עשוי להוות פגם קנייני בשטר, ולהפוך את נטל הראיה ע"פ ס'29(ב) לפק' השטרות. נוסף על האמור, מאחר ולא היתה תמורה בעבור השטרות, עשויה לעלות המסקנה כי המשיב כלל איננו אוחז כשורה בהמחאות.

אמנם, קיימים למשיב טיעונים רבים וכבדי משקל, אך מכלול הנסיבות, הטיעונים שמניתי עד כה, וטיעונים נוספים של עלו ע"י ב"כ המבקשת (למשל, אי חוקיות העסקה המקורית של הלוואת כספים למטרות הימורים, ובטלות העסקה למפרע ע"פ ס'31 לחוק החוזים (חלק כללי), ראה פס"ד גל), מובילים לכך שקיימת מחלוקת עובדתית נרחבת והגנה אפשרית, על כן, לא ניתן לטעון כי אין למבקשת כל סיכוי להוכיח את טענותיה, ולאור אופייה החוקתי של הזכות להתגונן, יש לקבל את הבקשה.

לאור האמור הבקשה מתקבלת.

התצהיר התומך בבקשה ישמש ככתב הגנה.