ת"ט 47408-04-14 יאן נ' מ.

המשיב הגיש לביצוע כנגד המבקשת שלושה שקים, המשוכים מחשבונה המשותף עם בעלה ז"ל, לפקודת המשיב.

עיון בהעתקי השקים שצורפו לבקשת הביצוע מגלה, כי כל השלושה לא נפרעו, כעולה מהכיתוב הידני על גבי השקים "א.כ.מ + עבר זמנו".

בבקשת הביצוע (בפרק ו' – "העובדות המשמשות עילה לבקשה") צוין, כי השקים חתומים ע"י המבקשת, וכן, כי הם הוצגו לפירעון כדין.

התנגדות המבקשת נסמכת בתצהירה מיום 2/4/2014, ובו מצהירה המבקשת, כי בעלה המנוח התאבד בגלל חובו למשיב, בעלים של דוכן פיס בחדרה.

עפ"י המוצהר, המנוח הימר.

המבקשת וחמותה הציגו למשיב מכתב ממחלקת הרווחה בעירייה, וביקשו "שיעזוב את בעלי ז"ל המכור להימורים".

חרף זאת, המנוח הבטיח לשלם חובו עד 1/10/2007 ומשלא היה בידו כסף, שם קץ לחייו, יום קודם לכן.

המבקשת מצהירה, כי היא מטופלת במחלקה פסיכיאטרית של בי"ח, הגישה תלונה במשטרה כנגד התנהגותו הפלילית של הזוכה וכי היא מתנגדת לחוב ולא תהיה אחראית על החיים שלה ולא רוצה להיות קורבן.

ביום 16/9/2014 עמדה המבקשת על חקירה על תצהירה, כאשר הוסב תשומת לבה, כי המכתב אותו הציגה למשיב על מנת שיניח לנפשו של המנוח הוא מיום 11/12/2007 ויום פטירתו קדם למועד זה, השיבה, כי המשיב היה אצלה בבית בנוכחות חמותה ואיים על המנוח וכשנשאלה בפעם השלישית, אם המכתב שנזכר בתצהירה הוצג לפני או אחרי פטירת המנוח, ענתה, שלא זכור לה.

כאשר צוין באוזניה, כי המשיב טוען שקיבל את השקים באותה פגישה בסלון ביתה ענתה, כי זהו שקר, כי לא יכולה הייתה להשתמש בשקים שכן הייתה מוגבלת בשל חריגה בבנק ואף חשמל בבית לא היה.

כשנשאלה, האם השקים ניתנו למנוח עבור הלוואה מן המשיב, השיבה "אני לא יודעת על איזה הלוואה אתה מדבר" כשנשאלה, עבור מה ניתנו השקים ענתה, "אני לא יודעת. למשיב יש עסק להימורים וזה העסק שלו". בהמשך העידה, כי בשנתו האחרונה של המנוח היה מורגש "חזק מאוד" כי יש לו בעיית הימורים.