ת"ט 44173-03-15 "גלם" מוצרי בטון בע"מ נ' א.מ.ק.ו. הנדסה בע"מ ואח'

1.בפניי התנגדות לביצוע שטר בגין שיק בסך 200,575 ₪, אשר הוגש על ידי התובעת לביצוע, לאחר שהוצג השיק לפירעון ולא נפרע.

2.הנתבעים טוענים כי בין התובעת לנתבעת מס' 1 שררו יחסים של ספק לקוח, כאשר נתבעת מס' 1 נהגה לרכוש סחורה מהתובעת, ועל מנת להבטיח את התשלום, מסרה נתבעת מס' 1 לתובעת שיק ביטחון, אולם, לנתבעים אין כל חוב לתובעת, אשר הצדיק את מילוי שיק הביטחון על ידי התובעת או הצגתו לפירעון.

3.הנתבעים טוענים כי השיק הוצג לפירעון שלא כדין, אין בגינו כל חוב שחייבים הנתבעים לתובעת, ולכן יש לקבל את ההתנגדות ולדחות את התביעה.

4.בתצהירו של נתבע מס' 2, הוא חוזר על הטענה ששיק הביטחון ניתן לתובעת אך ורק כדי להבטיח את חובותיה של נתבעת מס' 1 לתובעת. הוא מציין עוד בתצהירו כי בשלב מסוים נחתם גם שטר ביטחון על מנת להבטיח פרויקט ספציפי במודיעין, אשר לא יצא אל הפועל.

5.היום, נחקר נתבע מס' 2 על תצהירו וב"כ הצדדים סיכמו את טענותיהם בע"פ.

6.מחקירת נתבע מס' 2 וכן מסיכומי ב"כ הצדדים עולה כי, שיק הביטחון הוצג לפירעון בגין חובה של חברה אחרת בשם "אביב תברואה בע"מ", ללא קשר לנתבעים כאן או לחובות שלהם, וככל הנראה גם אין לנתבעים כאן חובות לתובעת.

ב"כ התובעת טען בסיכומיו כי הפרויקט במודיעין יצא אל הפועל, וכי במסגרת הפרויקט סיפקה התובעת לחברת "אביב תברואה בע"מ" סחורה ולא קיבלה את תמורתה, ולכן מילאה את שיק הביטחון של נתבעת מס' 1 על מנת לפרוע את חובה של "אביב תברואה בע"מ".

ב"כ התובעת גם מציין בסיכומיו כי בין נתבעת מס' 2 לבין בעלי המניות של "אביב תברואה בע"מ" שררו יחסי קרבה משפחתית והם בני דודים. הוא טוען כי שיק הביטחון וגם שטר הביטחון ניתנו על ידי הנתבעים לצורך הבטחת התחייבות "אביב תברואה בע"מ" כלפי התובעת, ומשזו הפרה את התחייבותה, הגישה התובעת את השיק לביצוע. הוא טען כי לא הוכח כישלון תמורה ולכן יש לדחות את ההתנגדות.

7.ב"כ הנתבעים טען כי יש לקבל את ההתנגדות ולסלק את התביעה על הסף ולהורות על סגירת תיק ההוצל"פ, מאחר והוכח במסגרת הדיון כי אין לנתבעים כל חוב לתובעת, וכי שיק הביטחון של נתבעת מס' 1 הוצג לפירעון בגין חוב של חברה אחרת "אביב תברואה בע"מ" כלפי התובעת.

8.הלכה פסוקה היא כי בית המשפט בבואו לדון בבקשת רשות להתגונן או בהתנגדות לביצוע שטר, עליו לבדוק אם עומדת לנתבע טענת הגנה ממשית, מבלי להיכנס לעובי הקורה ולבדוק את טיב הראיות שעומדות לרשותו של הנתבע לצורך הוכחת הגנתו.