ת"ט 44044-10-13 דוד חננאל 2000 בע"מ נ' סויסה

עסקינן, בבקשה לביצוע שטר על סך 7,500 ₪, שהוגשה ללשכת ההוצאה לפועל בטבריה ביום 19/3/01, כנגד 3 חייבים, אורדן רהיטים בע"מ מושכת השיק (להלן: "החברה"), מנוחה מיה סניורה והנתבע, שני האחרונים נחזים להיות חתומים על גב השיק, לצד מסבים נוספים. על פי רישומי תיק ההוצאה לפועל, הנתבע קיבל לידיו את האזהרה על פתיחת תיק ההוצאה לפועל ביום 24/7/01.

ביום 17/10/13, ניתנת החלטת רשם ההוצאה לפועל על העברת הדיון בבקשה להארכת מועד ובהתנגדות לבית המשפט השלום בטבריה.

לטענת הנתבע, רק ביום 8/10/13, נודע לו על תיק ההוצאה לפועל, עת הודע לו מבנק לאומי כי הוטל עיקול על חשבון הבנק שלו, אותו הוא מנהל יחד עם אשתו. לטענת הנתבע, הוא לעולם לא התגורר בכתובת המעודכנת בתיק ההוצאה לפועל, יהודה ימית 26 יפו.

באשר לסיכויי ההגנה, נטען על ידי הנתבע, כי החתימה על גב השיק, אינה חתימתו. הוא מאשר שהחזיק במניות החברה, אך מעולם לא עבד בחברה, לא שימש כבעל תפקיד בחברה, לא ניהל את החברה, לא הזמין בשמה סחורות, לא התחייב בשמה, הוא אינו מכיר את לקוחות החברה, לרבות התובע, או את ספקיה או את הגופים עימם עשתה מסחר, ולא היה נוכח במשרדי החברה. עוד הוסיף הנתבע, כי מעולם לא ערב לחובות החברה.

הנתבע נחקר על ידי התובע והצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.

מאחר והתובע זנח בסיכומיו כל טענה לעניין הבקשה להארכת מועד, מתקבלת הבקשה להארכת מועד מהנימוקים המפורטים בה.

משעה שמוגשת התנגדות לביצוע שטר ומועברת לדיון בבית המשפט, היא נידונה כבקשת רשות להתגונן והיא נבחנת לאור ההלכות שנקבעו לעניין ההליך בסדר הדין המקוצר.