ת"ט 43984-03-16 דרוקר נ' סיגליות סוכנות לביטוח בע"מ ואח'

עסקינן בבקשה להעברת ההליך לבוררות בהתאם להסכם שנכרת בין הצדדים.

המשיב הגיש בקשה לביצוע שטר חוב ע"ס 100,000 ₪ (להלן – השטר) בלשכת ההוצאה לפועל בנתניה (תיק מס' 500562-03-16).

המבקשים הגישו התנגדות לביצוע שטר אשר הועברה לדיון בבית משפט זה.

בהחלטת כב' הרשם הבכיר זיתוני מיום 23.3.16 נקבע כי מאחר והבקשה כוללת בקשה להעביר את העניין לבוררות ולאור סכום השטר אין לו סמכות להכריע בה ויש לדון בה טרם תידון ההתנגדות לגופה. לפיכך, הועברה בקשה זו לטיפולי.

לאחר שעיינתי בנימוקי הבקשה ובתגובת המשיב, דין הבקשה להתקבל.

המבקשים טוענים כי השטר נערך ביום 1.6.14 לצורך הבטחת התחייבויות המבקשת מס' 1 (להלן – החברה) במסגרת הסכם השקעה שנכרת בין הצדדים (להלן – ההסכם). בסעיף 17 להסכם נקבעה תניית בוררות בנוגע לכל סכסוך העולה מן ההסכם ואין לאפשר למשיב לעקוף את תניית הבוררות לה הסכים, באמצעות התביעה השטרית. במסגרת ההתנגדות נטענו גם טענות מהותיות בנוגע לזכויותיו של המשיב על פי ההסכם, אך טענות אלו אינן רלוונטיות לשאלה העומדת בפניי.

המשיב, בתגובה מטעמו, מסביר את טיב ההסכם בין הצדדים, טוען כי הולך שולל על ידי המבקשת מס' 2 ובעלה להשקיע כספים בחברה מבלי שקוימו ההתחייבויות שניתנו כלפיו. לטעמו מדובר בהסכם אשר יש להורות על בטלותו בשל פגם בכריתתו, ולבצע השבה. המשיב טוען כי העברת הדיון לבוררות תעמיד אותו מול שוקת שבורה בניסיונותיו לגבות את חובות המבקשים כלפיו.

אין מחלוקת בין הצדדים כי השטר מהווה בטוחה שניתנה במסגרת העסקה אשר עוגנה בהסכם.

סעיף 17 להסכם קובע את תניית הבוררות –

"17.היה ותתגלע מחלוקת כלשהי בין הצדדים בכל הקשור או הנובע מהסכם זה או בקשר אליו במישרין או בעקיפין, יסכימו הצדדים על זהותו של בורר מוסכם בהתאם לטיב הסכסוך (משפטי, חשבונאי, מקצועי וכד') אשר ידון במחלוקות בדרך המהירה והיעילה ביותר. בהעדר הסכמה בין הצדדים על זהות הבורר תוך 10 ימים מפניית צד אחד למשנהו בכתב – יהיה כל צד רשאי לפנות אל מי שיכהן באותו מועד כראש הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בחיפה. אשר ימנה כבורר עורך דין בעל ניסיון בתחום המשפט המסחרי ו-ותק של לפחות 20 שנים..."

בע"א (מח'-י-ם) 4077/98 THEYSOHN EXTRUSIONSTECHNIK GES M.B.H נ' מרדכי שמעון בע"מ (פורסם במאגרים, 19.7.99) נקבע כי עילה שטרית הינה עילה עצמאית הגוברת על תניית שיפוט ייחודית החלה מכח עסקת היסוד, אלא אם כן תניית השיפוט מופיעה על השטר עצמו. האם גם כאן יש לקבוע כי התביעה השטרית הינה נפרדת מעסקת היסוד ומתניית הבוררות שנקבע בה?

ראוי לציין כי בהליך הנ"ל נקבע כי יש להעביר את הדיון לבוררות, אולם זאת מכח הסכמת הצדדים להפניה לבוררות לאחר תחילת הסכסוך.