ת"ט 42599-03-14 שחף פתח תקוה שווק עופות בעמ נ' עוף סח בע"מ

לפניי התנגדות לביצוע שטרות בסכום כולל של כ-120,000 ₪. לטענת המבקשת, היא נפלה קורבן להונאה שלה הייתה שותפה המשיבה, באמצעות מנהלה, אשר חברה למנהל החשבונות של המבקשת. לטענת המבקשת, הוציאה המשיבה חשבוניות בגין עופות שלא סופקו למשיבה, ומנהל החשבונות העביר, כנטען, כספים מכוח חשבוניות סרק אלה.

לאחר שעיינתי בבקשה ושמעתי את חקירת מנהל המבקשת, אני סבור כי דין הבקשה להתקבל, אך בכפוף להפקדה בשיעור משמעותי.

אכן, הפסיקה קובעת, כי די לו למבקש רשות להתגונן (או למתנגד לביצוע שטר) להראות קיומה של הגנה אפשרית, ולו דחוקה, על מנת שתינתן לו הרשות להתגונן. עם זאת, תקנות סדר הדין האזרחי הכירו גם בסמכותו של בית המשפט לחייב, במקרים המתאימים, בהפקדת ערובה בקופת בית המשפט, על מנת להבטיח כי זכותו של המבקש ליומו בבית המשפט לא תנוצל לשם דחיית ההליך, תוך הותרת המשיב, הוא הנושה, מול שוקת שבורה בבוא פסק הדין.

בענייננו, אף שאין ספק שטענת מרמה והונאה היא טענה המקימה הגנה אפשרית למבקשת, שכן אם תוכח – יהיה בה כדי לפגום בתוקפם של השיקים האמורים, אני סבור כי סיכויי ההגנה לגופה אינם מן הגבוהים, וזאת מן הטעמים שלהלן:

• ארבעת השיקים נושא הליך זה הוחזרו בהעדר כיסוי מספיק (אכ"מ) ולא משום שבוטלו – כפי שמצופה היה שיחוללו אם אכן לא נפרעו מחמת שהמבקשת גילתה את קיומה של הונאה, כנטען;

• ביום 23.9.2012, נחתם בין הצדדים "הסדר חוב", אשר השיקים נושא הליך זה נמסרו במסגרתו, אשר בו הודתה המבקשת הודאה מפורשת בקיומו של חוב. אמנם הפסיקה קבעה, כי במסגרת בקשת רשות להתגונן, אין בודקים כיצד יוכיח המבקש את הגנתו הנטענת, וכי מותר למבקש, לצורך בחינת קיומה של הגנה אפשרית, גם לטעון טענות בע"פ נגד מסמך בכתב, אולם מאליו מובן, כי כאשר טענות ההונאה סותרות מכתב בחתימתה של המבקשת, יש בכך כדי לצמצם מאוד את סיכוייה בהליך, ויש בכך כדי להצדיק הפקדה לשם הבטחת יכולת הגבייה של המשיבה, ככל שתיכשל המבקשת בהוכחת טענותיה;

• חרף קיומה של "הונאה" חמורה, כנטען, לא הגישה המבקשת תלונה במשטרת ישראל כנגד מי מן המעורבים בהליך (וראו לעניין זה: עמ' 4 לפרוטוקול, ש' 1 – 11), עובדה שיש בה כדי לעורר תהיות, בלשון המעטה, ביחס למוצקותה של טענת ההונאה;

• הראיה היחידה לקיומה של "הונאה" כאמור, מצויה בתצהיר שהוגש מטעם מנהל החשבונות, אשר הוא, כנטען, מאדריכליה של אותה הונאה, שהוא עובד של המבקשת, ואשר נגדו – נזכיר – לא הוגשה תלונה במשטרה. אני סבור כי יש קושי ממשי לייחס משקל לראיה כזו, אשר ממילא היא בבחינת עדות יחידה של עד אשר יש לו עניין בתוצאות ההליך.

  גם בעניין זה אין כדי למנוע מתן רשות להתגונן, אולם יש בכך בהחלט כדי להשפיע על סיכויי ההגנה, ולהצדיק חיוב בהפקדה כתנאי למתן הרשות.