ת"ט 40503-04-14 פדידה נ' מוסא

לפניי התנגדות לביצוע שטר ובקשה להארכת מועד להגשתה, אשר הוגשו ביחס לשני שיקים כדלקמן:

שיק על סך 6,432 ₪ ליום 30.10.13;

שיק על סך 6,175 ₪ ליום 23.12.13.

כן לפניי תגובת המשיבה, המתנגדת לשתי הבקשות.

לטענת המבקש, האזהרה נמסרה לידי אביו, שכלל לא מסר לו אודות פתיחת התיק, עד כשבוע לפני הגשת ההתנגדות, לאחר שמו"מ שניהל אביו עם המשיבה כשל. לגופו של עניין, לטענתו, מסר את השיקים לידי אביו, והוא שעשה בהם שימוש במסגרת יחסי המסחר שלו עם בעלה של המשיבה. על פי הנטען, אבי המבקש החזיר לבעלה של המשיבה סחורה, אך לא קיבל כנגד הסחורה את השיקים.

לטענת המשיבה, לא ניתן להאמין לטענת המבקש, כי לא ידע על ההליכים שננקטו נגדו, שכן הליכים אלו כללו עיקול מטלטלין, עיקול בחשבון הבנק, ועוד.

יצוין, כי המשיבה הגישה תביעה שטרית נגד אביו של המבקש, ובעניין ההתנגדות שהגיש נפתח בביהמ"ש תיק שמספרו 23698-04-14. טענות המבקש, כפי שהן מפורטות בתצהירו, זהות לטענות אביו בתיק הנ"ל. עוד יש לציין, כי באותו עניין ניתנה החלטה לפיה תינתן רשות להתגונן כנגד הפקדת ערובה.

סבורני, כי יש ליתן החלטה דומה גם בתיק זה, שכן הטענה בדבר החזרת הסחורה אינה מפורטת, ואינה נתמכת בכל אסמכתא, ועם זאת – הוכחתה עשויה להקים הגנה מפני התביעה. השוני יהא בסכום הערובה, נוכח העובדה שסכומי החוב בשני התיקים שונים זה מזה.

אינני סבורה כי יש לדחות את ההתנגדות מחמת האיחור שבהגשתה בלבד. המבקש טען כי לא קיבל את האזהרה, כי זו נמסרה לאביו, ואילו המשיבה אינה מכחישה זאת, ואינה מצרפת אישור מסירה שניתן יהיה ללמוד ממנו שלא כך הוא. ההליכים אשר נקטה המשיבה נגד המבקש אולי הובאו לידיעתו, אך מועד זה אינו ברור, ואינו מוכח מתוך המסמכים שצרפה (כך למשל לא ברור מדוח עיקול המטלטלין ברישום מי נכח בעת ביצוע העיקול).

לאור האמור, אני רואה לנכון להורות, כי המועד להגשת ההתנגדות יוארך וההתנגדות תתקבל לגופה, כנגד הפקדת ערובה, על פי תקנה 210 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. בהתחשב בסכום התביעה, הרי שהעירבון שכבר הופקד בקופת ביהמ"ש, בסך 2,500 ₪, הינו מספיק.