ת"ט 38741-03-15 בנק יהב לעובדי המדינה בע"מ נ' עזבון המנוח וידנבאום

1.בפני בקשת התובע לדחות על הסף, את התנגדותה של הנתבעת לביצוע תביעה על סכום קצוב שהגיש התובע כנגד המנוח ז"ל, ולמעשה כנגד עזבונו.

2.הנתבעת מתנגדת לבקשה ולשיטתה יש לדחות התביעה נגדה על הסף.

3.המחלוקת בין הצדדים, וכפי שעלתה מכתבי הטענות, מעלה שאלה משפטית, בדבר היחס בין האמור בחוק הירושה, התשכ"ה – 1965, בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז – 1967 ותקנות ההוצאה לפועל התש"ם – 1979.

4.על מנת שיובהרו טענות הצדדים, אקדים ואפתח בציטוט החיקוקים הרלוונטים: -

סע' 126 לחוק הירושה קובע:

"אחריות בנכסי העזבון

עד לחלוקת העזבון אין היורשים אחראים לחובות העזבון אלא בנכסי העזבון"

סע' 127 לחוק הנ"ל קובע:

"אחריות כדי מה שקיבל

(א) חולק העזבון אחרי שהוזמנו הנושים לפי סעיף 99 או לפי סעיף 123 ואחרי שסולקו החובות שהיו ידועים בזמן החלוקה, אין יורש אחראי לחובות שלא סולקו אלא אם הוכח שידע עליהם בזמן החלוקה ועד כדי שוויו של מה שקיבל מן העזבון.

(ב) פרטת החלוקה לפי סעיף 118 או לפי סעיף 125 תהיה ראיה לכאורה למה שכל יורש קיבל מן העזבון, ואם היתה כלולה בה שומה – גם לשוויו".

סע' 1 לחוק ההוצאה לפועל מגדיר "חייב – מי שפסק דין ניתן לחובתו;"