ורדי נ' אזרן

בפני תביעה שטרית, בסך של 33,500 ש"ח (קרן, לא כולל הוצאות ושכ"ט). התיק נפתח בהוצאה לפועל (תיק 520559-01-17), עת הוגשו לביצוע 5 שיקים שמסר הנתבע לתובע, בסך 6,700 ₪ כל אחד (וברשות התובע שיק נוסף שנועד היה להיות מוגש אף הוא לביצוע). הנתבע הגיש התנגדות, באיחור, וגם שאלת המועד עמדה לדיון.

הדיון בהתנגדות התנהל באופן בלתי פורמאלי, ובנסיבות, הסכימו הצדדים להכרעה על פי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט, בלא נימוקים, ובהסתמך על כתבי הטענות, ועל הטענות שעלו בעל פה, שלא לפרוטוקול, באופן שפסק-הדין יכריע במלוא טענותיהם העולות מהסכם השכירות, שהשיקים ניתנו במסגרתו, ובאופן שסכום פסק-הדין לא יפחת מסך 20,000 ₪ ולא יעלה על סך 25,000 ₪, כאשר בית המשפט הוסמך גם לקבוע סנקציה למקרה של אי עמידה בפסק-הדין.

כך הסכימו הצדדים, וטוב שכך הסכימו, שכן "יפה כוח פשרה מכוח הדין" (תוספתא, סנהדרין א', ט"ו).

בקליפת אגוז: הנתבע חתם על הסכם שכירות, אולם עוד קודם לתקופת השכירות הודיע כי לא יוכל לעמוד בתנאיו; ניסיונותיו למצוא שוכר חלופי נתקלו בסירוב התובע לכל שוכר-בכוח שהוצע, מנימוקים שונים, עד שהנכס הושכר לאחר 7 חודשים (ולאחר שחודש ראשון שולם על ידי הנתבע). המחלוקת, איפוא, היא לגבי 6 חודשי שכירות נוספים, ועיקרה סובב את טיב נימוקי התובע לדחיית המועמדים להחליף את הנתבע בחוזה השכירות.

"פסיקה בדרך של פשרה פירושה שבית המשפט לא ידרש להכריע את הדין ולתת פסק דין על פי קביעה שבעל דין זה או אחר צודק במחלוקת על פי הוראות החוק או הדין אלא משמעותה שביהמ"ש יתן פסק דין על דרך הביניים והמיצוע שבין טענות שני הצדדים." (ר' ת.א. (ב"ש) 187/93 – פרץ אשר נ. קופ"ח של ההסתדרות, תק-מח 95(3), 240).

מהסכמת הצדדים, כאמור, יש לראות את כל אחד מן הצדדים כמי שמבקש לסיים את הסכסוך שנתגלע בינו לבין חברו בדרך של פשרה ולא בהכרעה שיפוטית חדה ונוקבת. הסכמה זו טומנת בחובה את נכונותו של כל צד שלא לעמוד בתוקף על כל טענותיו בבחינת "ייקוב הדין את ההר", אלא לקבל מענה הולם למכלול הסיכונים והסיכויים העומדים בפניו (ראה רע"א 5192/01 די וורולי נ' הלין (תק-על 2002(1), 408)).

לאחר ששקלתי את הסיכויים והסיכונים של שני הצדדים, ועיינתי בכתבי הטענות ובטענות הצדדים ובמסמכים שלפני, הנני קובע שיהיה זה נכון וצודק, כסילוק סופי ומוחלט של כל טענות הצדדים בעניין זה, לחייב את הנתבע לשלם לתובע סך כולל של 21,600 ש"ח.

על פי הסכמת הצדדים, אני מורה על חילוט סך של 3,000 ₪ שהפקיד הנתבע בקופת בית המשפט, והעברתו לתובע באמצעות באי-כוחו. יתרת הסכום תשולם, כמוסכם, ב-5 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, בסך של 3,720 ₪ כל אחד, עד ליום האחרון בכל חודש קלנדרי, מחודש פברואר ועד חודש יוני 2018.

משהוסמכתי לקבוע סנקציה (אשר לא תופעל במקרים של איחור עד 7 ימים) אני קובע, כי אם לא יעמוד הנתבע בתשלום מהתשלומים האמורים – תעמוד מלוא יתרת הסכום הפסוק לפרעון מיידי, ויתווסף עליה סך של 5,400 ₪. במקרה כזה, יחודשו הליכי ההוצאה לפועל בתיק 520559-01-17 לגביית הסכום הפסוק, כאמור לעיל, ויתרת החוב בו תותאם לפסק-דין זה.