ת"ט 37821-04-15 בנק הפועלים בע"מ. נ' שקולניק

בפני בקשה להעברת מקום הדיון למחוז תל אביב – יפו.

עיקרי העובדות וטענות הצדדים

1.ביום 12.3.15 הגיש המשיב המחאה על סך 19,457 ₪ לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל בירושלים. בטופס הבקשה לביצוע שטרות והמחאות נרשם כי הסמכות לדון בהתנגדות היא של בימ"ש השלום בירושלים הואיל והחייב מס' 2 מתגורר בירושלים ומקום ביצוע העסקה הינו בירושלים.

2.ביום 19.4.15 הגישה המבקשת התנגדות לביצוע השטרות בטענה כי אין מדובר בשיק שנמשך מפנקס שיקים שלה, ולא הודפס על ידי הבנק, אלא מדובר בשיק מזויף, תופעה שהחלה בחודש דצמבר 2014 ובגינה הגישה תלונה למשטרת ישראל. המבקשת טענה כי מועל לא רשמה את השיקים, לא ראתה אותם ואינה יודעת מי זייף אותם ומי הנפרע להם. ב"כ של המבקש, ביקש להעביר את הדיו בהתנגדות לבית משפט במחוז תל – אביב לו מסורה הסמכות המקומית.

3.בתגובתו, טען המשיב כי בהתאם לחלופות המנויות בסעיף 3(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: התקנות), הסמכות המקומית מסורה למחוז זה. מקום מושבו של הבנק בו הופקד השיק הוא בירושלים וזהו המקום שנודע לקיום ההתחייבות, ושנית היות שהחייבת הינו תושבת ביתר עילית שבמחוז ירושלים הרי שקמה סמכות גם כנגד החייבת 1 מכול סעיף 3(ב) לתקנות.

4.בתשובתה, טענה המבקשת כי בהתאם לחלופה 3(1) לתקנות הרי שהסמכות המקומית מסורה לבית משפט במחוז תל אביב –יפו, מקום מגוריה של המבקשת. יתר החלופות אינן רלבנטיות מקום שאין התחייבות כלשהי בין המבקשת למשיב, משמדובר בשיק מזויף מתחילתו ועד סופו. המבקשת הוסיפה כי גם לו היתה נשמעת טענת המבקש כי השטר אינו מזויף, הרי שעדיין השטר נמשך מסניף בנק המצוי בבת ים, שאינו במחוז ירושלים, ואין משמעות לסניף בו הופקד השיק, אלא לסניף בו הוא הוצג לפירעון וזה סניף הבנק בבת ים. באשר לטענה לקיומה של חייבת נוספת, טענה המשיבה כי כל עוד לא הגישה החייבת האחרת התנגדות, מקום מושבה אינו רלבנטי.

דיון והכרעה

5.תקנה 3 לתקנות קובעת:

3 (א)תובענה שאינה כולה במקרקעין, תוגש לבית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי אחד מאלה:

(1)מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע;

(2)מקום יצירת ההתחייבות;

(3)המקום שנועד, או שהיה מכוון, לקיום ההתחייבות;