ת"ט 35882-02-13 לבידי לביא מסחר ושווק בע"מ נ' ט.ד. פרזול ועץ בע"מ ואח'

בפני בקשה להתנגד לביצועו של שטר שהגישה המשיבה לביצוע – שטר חוב שנעשה על ידי המבקשת 1 ואשר המבקשים 2 ו-3 חתמו עליו כערבים בערבות אוול. ההתנגדות הוגשה בחודש פברואר 2013 ולתמיכה בה הוגש תצהירו של המבקש 2.

עוד באוקטובר 2013 ניתנה לצדדים ארכה, לבקשתם, למיצוי הליכי מו"מ שלא צלחו בסופו של יום. לדיון שנקבע לחודש מאי 2014 התייצבה רק המשיבה. לדיון שהתקיים בפני ביום 28.10.14 התייצב המבקש 2 והוא נחקר על תצהירו.

לטענת המבקש 2 לא הוא חתם על שטר החוב ואף לא על כל השיקים שהוצגו לעיונו בחקירתו, והעלה את הסברה כאילו המבקש 3 הוא שחתם עליהם. לדבריו, השיקים לא כובדו בשל מצבה הכלכלי של המבקשת 1, והוסיף כי המבקש 3 ניתק עמו קשר והוא לא מסייע לו בהתמודדות עם תוצאות מצבה של המבקשת 1.

בסיכומיה, הצביעה באת כח המשיבה על כך שהטענה בדבר זיוף החתימה על גבי שטר החוב לא נזכרה בתצהיר התומך בהתנגדות, ומשכך מדובר בהרחבת חזית אסור. לעמדתה, אין בטענות המבקש כל הגנה ויש לדחות את הבקשה למתן רשות להתנגד ולחייב את המבקשים בהוצאות ההליך והדיון.

ב"כ המבקשים ציין, לעומת זאת, כי חקירתו הנגדית של המבקש 2 בדיון מחזקת את טענותיו של המבקשת ותומכת בצורך ליתן לו רשות להתגונן בשלב זה.

בעיון בתצהיר המבקש 2, שהוגש, כאמור, לתמיכה בבקשת המבקשים, לא מצאתי התייחסות לטענת הזיוף. המבקש 2 טוען כי אין לחייבו (ואת המבקש 3) ביחס לשיקים של המבקשת 1; כי יש להפחית את החיובים המבקשים בשל זכות הקיזוז העומדת למבקשים; כי המשיבה הבטיחה להשיב את השיקים ולא קיימה הבטחתה.

למעשה, לא מתייחס המבקש 2 בתצהיר התמיכה כלל וכלל לשטר החוב, אלא רק לשיקים – וזאת על אף שבקשת הביצוע נוגעת דווקא לשטר החוב.

לפיכך אני קובע כי טענת הזיוף לא נטענה כלל בתצהיר, וממילא אף לא פורטה, ומהווה הרחבת חזית אסורה.

משכך, בחנתי את שאר טענות ההגנה לכאורה שהועלו בבקשה, ואין בידי לקבלן, ולו לכאורה. רשות להתגונן תינתן כל אימת שתצהיר המבקש, יחד עם חקירתו הנגדית, מגלה הגנה ולו לכאורה כנגד התביעה. יחד עם זאת, על מבקש הרשות להתגונן להתכבד ולהיכנס לפרטי הגנתו ואין די בטענות הנטענות באופן כללי וסתמי. טענות המבקשים, באמצעות המבקש 2, לא פורטו די הצורך (זאת מבלי להדרש כלל לשאלה החשובה – מהי המשמעות הנובעת מהעדרו של תצהיר מטעם המבקש 3 והאם די בתצהירו של המבקש 2 לביסוס הבקשה מלכתחילה).

בע"א 5480/98 מנורה נ' אבו, פ"ד נב(2) 476, 479 נקבע מפי הנשיא כבוד השופט ברק (כתוארו אז), כי במסגרת בקשת הרשות להגן

"נותן בית המשפט דעתו למשקלן המהותי של טענות הנתבע, לזיקתן לתביעה ולביסוסן... בית המשפט אמנם אינו בוחן את מהימנות העדויות שמביא הנתבע ואינו בוחן את סיכויי הגנתו... אך הוא נדרש להכריע בבקשת הרשות להגן על פי החומר המצוי בפניו..." .

על פי החומר המצוי בפני, דין הבקשה להדחות.