ת"ט 33550-06-16 צין נ' לוזון

החלטה זו הינה בבקשת התנגדות לביצוע 4 שיקים ע"ס 3,900 ₪ כל אחד אשר הוגש ע"י השיבה לביצוע כנגד המבקשת, אשר משכה השיקים שהוגשו לביצוע במסגרת תיק הוצל"פ 502613-03-16.

ע"פ בקשת ההתנגדות אשר הוגשה ע"י המבקשת, השיקים נשוא התביעה נמשכו ע"י המבקשת לבקשת אמה לצורך תשלום דמי שכירות ע"פ חוזה שכירות שנחתם בין אמה לבין המשיבה.

אמה של המבקשת אשר הגישה בקשת התנגדות במסגרת תיק 32964-06-16 בגין שטר חוב שהוגש לביצוע ע"י המשיבה, הודתה בדיון שהתקיים לפני מותב זה ביום 6.11.16, קיומו של חוב דמי שכירות עד מחצית חודש דצמבר 2015, בסך 13,650 ₪.

המבקשת אינה מכחישה כי הוגשה תביעת פינוי, ומודה בס' 4 לבקשה, כי בעקבותיה נאלצו לפנות המושכר.

המבקשת טוענת כי יש לדחות התביעה לתשלום דמי שכירות לגבי התקופה שלאחר עזיבתה את הנכס (מחצית חודש דצמבר 2015), ע"ס 16,350 ₪.

כמו כן, נטען כי המשיבה פעלה בחוסר תום לב לפתיחת תיק הוצל"פ זה לאחר שהוגש שטר החוב לביצוע ע"ס 30,000 ₪ כנגד השוכרת/האם ואחותה הערבה לשטר, וכי הדבר מהווה כפל גבייה של החוב.

המבקשת נחקרה על תצהירה והצדדים סיכמו טעניהם בעל פה.

ב"כ המשיבה העלה בסיכומיו טענה מקדמית לפיה יש לדחות את בקשת ההתנגדות שהוגשה ע"י המבקשת, מאחר והתצהיר התומך בבקשה נערך על דרך ההפניה, בלא שפורט בו דבר, ועל כן לאו תצהיר הוא. עוד נטען בסיכומי ב"כ המשיבה, כי המבקשת הסתייעה לצורך הגשת הבקשה בייצוג משפטי של עורכת הדין אשר אימתה את התצהירים.

אכן התצהיר התומך בבקשת ההתנגדות נערך על דרך ההפניה, ללא פירוט כלשהו, ועל כן, אינו מהווה תצהיר תמיכה כדין.

מחקירת המבקשת עלה כי בקשת ההתנגדות נערכה בסיוע של עורכת דין, כך שהמחדל בעניין זה נזקף לחובת המבקשת.

אף לגופו של עניין, לא מצאתי כי בקשת ההתנגדות אשר הגישה המבקשת מגלה הגנה ולו לכאורה.

עסקינן בשיקים שנמסרו לתשלום דמי שכירות שזמן פרעונם : 10.7.15, 10.11.15, 10.12.15 ו- 10.1.16.

שיקים אלה ניתנו לצורך תשלום דמי השכירות עבור חודשים יולי, נובמבר, דצמבר 2015 וינואר 2016.

ע"פ ס' 3.1 לחוזה השכירות שצורף כנספח לבקשת ההתנגדות, תקופת השכירות החוזית החלה ביום 1.7.15 והסתיימה ביום 30.6.16.

אמה של המבקשת, הגב' מירב איזן אשר שכרה את הדירה הודתה בתצהירה בקיומו של חוב דמי שכירות בגין חודש יולי, אוקטובר, נובמבר ומחצית חודש דצמבר 2015, בסך 13,650 ₪.