ת"ט 33102-10-13 גולרן נ' ידין

בפני תביעה כספית, על סך של 50,000 ₪, שעניינה פיצוי מוסכם בשל איחור נטען במסירה של רישיון לזכות ציבורית במונית ("מדליה").

בתום הדיון שהתקיים בפני, ובנסיבות, הסכימו הצדדים להכרעה על פי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט, בלא נימוקים, ובהסתמך על כתבי הטענות, העדויות וחומר הראיות שהוגש, ובאופן שסכום פסק-הדין ינוע בין 14,000 ₪ ל-18,000 ₪, וישולם בתשלומים חודשיים בסך 2,000 ₪ כל אחד, ועוד תתווסף עליו סנקציה למקרה של אי עמידה בתשלומים, אשר שיעורה ינוע בין 50% ל-100% מסכום שייפסק.

כך הסכימו הצדדים, וטוב שכך הסכימו, שכן "יפה כוח פשרה מכוח הדין" (תוספתא, סנהדרין א', ט"ו).

טענות התובעת, בקליפת אגוז, הן כי הנתבע, ששכר ממנה (וקודם לכן מבעלה המנוח) את הזכות הציבורית, התחייב להחזיר את ה"מדליה" עד לתאריך מסוים, ולא עשה כן, ועל כן, לאור התחייבותו לשלם 1,000 ₪ ליום איחור במסירה, חייב הוא בתשלום סכום התביעה.

טענות הנתבע, בקליפת אגוז, הן, ראשית, כי החזיר את ה"מדליה" תוך יומיים מהיום שהתחייב, שנית, כי היומיים האלה היו בעטיה של התובעת או מי מטעמה, ושלישית, כי הפיצוי המוסכם מופרז, לאור דמי השכירות החודשיים שעמדו על סך 1,500 ₪.

לאחר ששמעתי את העדויות, ועיינתי במוצגים ובכתבי הטענות, ובשים לב לגבולות שהוסכמו על הצדדים, הנני קובע שיהיה זה נכון וצודק לחייב את הנתבע לשלם לתובעת סך כולל של 18,000 ₪, אשר ישולמו ב-9 תשלומים חודשיים שווים ורצופים בסך 2,000 ₪ כל אחד, שישולמו עד ליום ה-10 בכל חודש קלנדרי, מחודש אוקטובר 2014 ועד חודש יוני 2015. אי עמידה בתשלומים (ובלבד שאיחור של עד 5 ימים לא ייחשב אי-עמידה בתשלום) תזכה את התובעת להעמיד את מלוא יתרת החוב הפסוק לפרעון מיידי, וכן תזכה אותה בפיצוי מוערך מראש בסך של 12,000 ₪. במקרה כזה, תהיה התובעת זכאית לחדש את ההליכים בתיק הוצאה לפועל מס' 1720457134 לגביית הסכום הפסוק וסכום הפיצוי כאמור לעיל, בניכוי כל סכום ששולם בפועל כאמור, וסכומים אלה ישאו הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מהיום.

ניתן היום, כ"ו אלול תשע"ד, 21 ספטמבר 2014, בהעדר הצדדים.