ת"ט 31979-02-16 פזגז בע"מ נ' כהן ואח'

לפני מונחת התנגדות לביצוע שטר בסך 190,865 ₪ שהוגשה במועד, על מלוא הסכום.

התקיים דיון, המבקש 1 נחקר על תצהירו שתמך בהתנגדות וב"כ הצדדים סיכמו את טענותיהם.

המבקשים הם בעל ואישה והם בעלי "מאפיית פיתות כהן ובניו". במהלך הדיון הגיעו הצדדים להסכמה כי ההתנגדות מוגשת מטעם שני המבקשים והחלטתי תחול על שניהם.

להלן יובאו עיקרי טענות המבקשים כפי שעלו בהתנגדות וסוכמו בסיכומים:

1.לאחר תקופת התקשרות של כ-40 שנה, החליטו המבקשים להתנתק מפזגז ולהתחיל ולצרוך גז באמצעות חברת גז יגל. לטענת המבקשים, הם ביצעו את המעבר בין החברות כדין, בין היתר שלחו למשיבה הודעה על החלפת ספק (נספח 1 להתנגדות).

2.חרף ההודעה, במועד ההחלפה בפועל פזגז לא שלחה נציג מטעמה בכדי לאסוף את הציוד ולכן הוא אוחסן ע"י חברת גז יגל, על כך חברת גז יגל שלחה הודעה לפזגז. חרף ההודעה, פזגז לא שלחה נציג לאסוף את הציוד.

3.המבקשים טוענים שאין להם כל חוב כלפי הזוכה, השטר נשוא ההתנגדות ניתן כשטר ביטחון לחברת פזגז וזו, ללא רשות המבקשים, השלימה עצמאית את הסכום הנקוב בשטר.

4.לטענת המבקשים, פזגז, בניסיון לשמר את כוחה בשוק הגז מנסה למנוע את מעבר הלקוחות לחברות גז חדשות, זאת בניגוד להוראות הדין (ס' 17 לחוק ההסדרים). לטענת המבקשים, כחלק מניסיונות אלו, מגישה פזגז תביעות כנגד לקוחות עוזבים, אשר נדחות בסופו של דבר ע"י ביהמ"ש או בדרך אחרת.

5.המבקשים היו לקוחותיה של המשיבה עד שבחרו לעבור לחברה מתחרה ולכן, המשיבה הגישה את השטר לביצוע. כתמיכה לכך, טוענים המבקשים כי המשיבה נפגשה עם מבקש מס' 1, מר יחזקאל כהן, כאשר במסגרת הפגישה הציעה לו כי תסגור את תיק ההוצל"פ ותציע לו מחיר נמוך יותר עבור הגז, במידה ויעזוב את החברה החדשה אליה עברו המבקשים.

6.סעיפים 1-2 לחוק הערבות, קובעים כי ערבות היא התחייבות לקיום חיוב של אדם אחר. החייב היעקרי על פי השטר, "מאפיית פיתות כהן ובניו", אינו ישות משפטית ולפיכך – כלל אין חייב עיקרי. מהסיבה הזו, השטר כלל איננו שטר והערבים (המבקשים) איננם חייב על פי דיני הערבות וממילא אין כאן כל חבות.

על פי דיני השטרות, בהתאם לסעיף 57 לפקודת השטרות, ערב לשטר אינו חב אם התחייבותו של הצד שבעדו ערב פסולה עקב פגם שבצורה. לפיכך המבקשים אינם חייבים לפי השטר שהוגש להוצל"פ ע"י המשיבה.

7.בנוסף, טוענים המבקשים כי הם יצרו קשר עם חברת פז גז פעם אחר פעם, בבקשה לקבל את חוזי ההתקשרות עם חברת פזגז וכן לקבל לידיהם יתרת חוב עדכנית, ככל וקיימת בכדי שיתאפשר להם לשלם, במידה והם צריכים, בכדי לסיים את ההתקשרות עם הזוכה. לטענת המבקשים, המשיבה מתחמקת מבקשות אלו.

8.לאחר שהמבקשים עזבו את חברת פזגז, הם קיבלו מכתב מעו"ד מטעמם בו נטען כי המבקשים כבולים לשירותיה של פזגז לחמש שנים או עד לצריכה של טון גז (לפי המאוחר). במכתב פורטו רכיבי נזק רבים (המוכחשים) שמגיעים לסכום של 151,029 ₪. המבקשים טוענים כי הדבר מנוגד לרפורמה במשק הגז (מסתמך בעיקר על סעיף 17 לחוק ההסדרים) בנושא אשר אוסרת על קיום התקשרויות ארוכות עם חברות הגז וקובעת כי לקוח רשאי לעזוב את ספק הגז שלו בכל עת.

לטענת המבקשים לחוב אותו דורשת פזגז יש רק סיבה אחת – ניסיונם לגרום ללקוחות לא לעזוב את החברה.

בנוסף לכל האמור עד כה טוענים המבקשים, לחילופין ובנוסך לסעיף 17, כי סעיפי החוזה שבגינם מטילים עליהם את הקנסות הם בגדר תנאי מקפח בחוזה אחיד.