ת"ט 31491-10-13 אליעזר נ' אלימלך,ת"ט 49401-11-13 אליעזר נ' אביטל,ת"ט 48442-11-13 אליעזר נ' דרעי

1.בפניי התנגדות לביצוע שטר שהוגשה על ידי המבקשות במסגרת תביעה שטרית.

2.על התנגדות לביצוע שטר חלות התקנות הנוגעות לבקשת רשות להתגונן.

בית המשפט ייעתר לבקשה באם מצא כי ישנם סיכויי הגנה, ולו זו קלושה, ר' לכך ההלכה כפי שסוכמה בע"א 3300/04 צול ניהול פרויקטים בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ (פורסם בנבו), בסעיף 18 לפסק הדין:

"התביעה בסדר דין מקוצר מעמידה בפני הנתבע "משוכה" דיונית טרומית, בדמות הצורך בקבלת רשות להתגונן. הואיל ומשוכה זו מפרה את האיזון הדיוני בין התובע לנתבע, הבקשה למתן רשות להתגונן תידחה רק כאשר ברור הדבר ונעלה מספק, שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו (ראו: ע"א 1471/06 עגיב יעוץ וניהול בע"מ נ' רבינוביץ ([פורסם בנבו], 6.3.2008); יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 675 (מהדורה שביעית 1995); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 309 (מהדורה תשיעית 2007)). בפסיקה הענפה שנתגבשה במהלך השנים, נקבע כי עול ההוכחה המוטל על המבקש להתגונן הינו קל: "בתביעה המוגשת בסדר דין מקוצר יש ליתן לנתבע רשות להתגונן, כל אימת שיש בתצהירו כדי להצביע על הגנה לכאורה, ולו בדוחק, מפני התביעה..." (ע"א 248/89 החברה הכללית למוסיקה נ' Warner, פ"ד מו(2) 273, 277 (1992)). הנתבע יקבל רשות להתגונן גם אם הסתפק בהעלאת טענה בעל-פה שיש בה כדי לסתור מסמך בכתב (ע"א 390/59 רוז'ינסקי נ' וייט, פ"ד יג(3) 2149 (1959)). החובה המוטלת על הנתבע, במסגרת הבקשה, הינה לאשר את טענותיו בתצהיר. משעשה כן, "עומדות, איפוא, טענות ההגנה בחזקת אמת, ובית המשפט שואל את עצמו: בהנחה שהגנת הנתבע אמת היא היכול הנתבע לזכות במשפט? אם התשובה על כך היא 'כן' נותנים לנתבע רשות להתגונן". זאת ועוד, "בדונו בבקשה למתן רשות להתגונן, אין השופט, או הרשם, רשאי לקבוע עובדות, כדרך שעובדות נקבעות בתצהיר לצורך הליכי ביניים. לא זו מטרתו של סדר הדין המקוצר. אין השופט רשאי, בשלב זה לשקול את מהימנות העדות ולסרב לנתבע רשות להתגונן מפני שאינו נותן בו אמון". נובע מכך, "כי אין הנתבע חייב לשכנע את השופט שטענותיו בתצהיר – אמת הן. די לו להראות כי הגנה אפשרית בפיו, ולו רק בדוחק ובית המשפט חייב ליתן רשות להתגונן" (זוסמן, 654-677 והאסמכתאות שם; והשוו לע"א 527/07 נחום נ' קרן אהרונסון בע"מ ([פורסם בנבו], 18.2.08) (להלן – עניין נחום) ולע"א 518/87 פטלז'אן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ ([פורסם בנבו], 25.11.93) (להלן – עניין פטלז'אן)."

הבקשה תידחה רק מקום בו הוכח כי אין כל סיכויי הגנה, ובאם גרסת המבקש קרסה לאחר חקירה נגדית, ר' לכך עניין פטלז'אן:

"לטובת התובע ניתן לפסוק רק כאשר אין ספק בכך, שאין לנתבע הגנה כלשהי, ולא התעורר כל נקודה הגיונית, שאפשר לטעון לטובת הנתבע. כל זאת בסייג אחד: שהחומר שהובא לפני בית המשפט לצורך הדיון בבקשה איננו מפריך על פניו (ו/או לאחר החקירה הנגדית, כשמתקיימת) את טענות המבקש.(ר' למשל: ע"א 102/83 ל.ג.ל. כרמיאל נ' בנק לאומי, פ"ד מא(3) 253,257; ע"א 105/89 קו- אופ אבן יהודה נ' בנק הפועלים, פ"ד מה (3) 585; רע"א 39/86 גליק נ' גליק, פ"ד מ(1) 51."

3.המבקשות, שחתמו על השטר כערבות להסכם הלוואה שניתנה כביכול לאימן, נחקרו על התצהירים שהגישו במסגרת ההתנגדות.

לאחר ששמעתי הצדדים ולאחר שכל צד סיכם טענותיו, מצאתי לקבל את ההתנגדות.

4.המבקשת 1 הצהירה, כי לא ידעה על מה חותמת, ר' עמ' 2 לפרוטוקול שורות 18 ואילך, וכן עמ' 4 לפרוטוקול שורות 6 ואילך.

כן העלתה טענה כי מעמד החתימה היה מפחיד, והיתה תחושה של סחיטה (עמ' 5 לפרוטוקול שורות 22-23).

המבקשת 2 חזרה על טענות המבקשת 1, ולשיטתה, הוחתמו הן על מסמך ריק, כאשר לא היתה ידיעה כי המדובר בערבות, ר' עמ' 6 לפרוטוקול, שורה 23.

5.כפי העולה מהגרסה של המבקשות, המדובר בהלוואה חוץ בנקאית.

לבקשת הביצוע לא צורפו מלוא מסמכי ההלוואה (כנדרש בסעיף 8 לחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, תשנ"ג- 1993).