ת"ט 31344-03-16 הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בעמ נ' פדילה

בפני התנגדות לביצוע שיק ע"ס 13,950 ₪, אשר לטענת המבקש אינו חתום על ידו. המבקש נחקר, ובתום חקירתו עתר המשיב לדחות את ההתנגדות או להתנות את הרשות להתגונן בהפקדת ערובה. המבקש עותר ליתן לו רשות להתגונן בלא תנאי.

לפי הוראות סעיף 81א(ג) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, תידון התנגדות לביצוע שטר כדרך שדנים בבקשת רשות להתגונן. בית המשפט העליון, בע"א 248/89 החברה הכללית למוסיקה נ. Warner Home Video, פד"י מ"ו (2) 273, בעמ' 277-278, סיכם היטב את ההלכה הבסיסית הנוגעת לבקשות רשות להתגונן, והדברים נותרו באיתנותם עד היום:

"אכן, הדין הוא כי בתביעה המוגשת בסדר דין מקוצר יש ליתן לנתבע רשות להתגונן, כל אימת שיש בתצהירו כדי להצביע על הגנה לכאורה, ולו בדוחק, מפני התביעה...

"בשלב בחינת הבקשה למתן רשות להתגונן בית המשפט אינו בודק את מהימנות הנתבע או את הראיות לגופן, אלא בוחן הראיות על פניהן, כפוף למה שמתגלה בחקירה שכנגד על האמור בתצהיר. אולם אם תצהירו של הנתבע אינו מצליח לעמוד אפילו במבחן זה, אין להגנתו כל יסוד, ובכגון דא אין נותנים רשות להתגונן...

"...אמנם ההלכה היא, כי בשלב הבקשה למתן רשות להתגונן ניתן להעלות טענות בעל-פה נגד מסמך בכתב, שכן אין למנוע בשלב זה העלאתה של טענה טובה מטעמים שבדרכי הוכחה בלבד, ואין בודקים כיצד יוכיח הנתבע את הגנתו... אולם, אין הנתבע יוצא ידי חובתו בהעלאת טענות סתמיות בתצהיר, אלא עליו לטעון את העובדות המבססות את הגנתו. עובדות אלה, אם עברו את מכשול החקירה הנגדית, מוחזקות כנכונות, ובית המשפט בוחן על יסוד הנחה זו, אם קיימת אפשרות שהנתבע יזכה במשפט, אם יתברר המשפט בסדר דין רגיל. יפים לכאן דברי בית המשפט בע"א 469/87, אשר בהתייחס להלכה הנ"ל אמר, בעמ' 121:

'אך יש להוסיף ולהדגיש, כי באומרנו "בהנחה שהעובדות נכונות" אין כוונתנו להנחה בעלמא. כך, למשל, יכול שההנחה העובדתית שטוענים לה תקרוס לחלוטין בעת החקירה הנגדית של המצהיר... כך גם יכול שההנחה העובדתית הנטענת תקרוס אל מול חומר הראיות כולו, כפי שהובא לפני בית המשפט, וזאת כאשר בחינתו של החומר אינה מצריכה לבחון שיקולי מהימנות, וכאשר אין אנו נדרשים להכריע בין גירסאות נוגדות, אלא עניין לנו בגירסה אחת, המופרכת מעצמה'."

על פני הדברים, טענת זיוף חתימה היא מטענות ההגנה הטובות שבנמצא, בהתגוננות נגד שיקים; לפיכך, לא נדרש הרבה כדי שתינתן רשות להתגונן על סמך טענה זו. עם זאת, לרוב נכשלים מבקשים בהעדר פרטים מספקים בבקשתם, בעיקר לעניין סיפור הרקע שמאחורי השיק (כיצד נעלם השיק מידם והגיע לידי הזייפן, וכיו"ב).

במקרה דנן, מופיע שלל פרטים בהתנגדות ובתצהיר, ועל כן לא בכך הקושי שבפני המבקש. לפי התצהיר, החשד בדבר הזיוף נפל על שני בעלי עסק (הוא העסק הנפרע בשיק – "כל גלס בוס") שהיו נכנסים ויוצאים בשגרה במשרדו של המבקש, ולכן קיים חשש כי הם שנטלו את השיק ממשרדו ועשו בו שימוש.

אלא, שנוכח החקירה, ולאחר עיון בשיק, מתעוררות תהיות אחרות, ההופכות את הגרסה כולה כמעט לכזו שעליה ניתן לומר שהיא "מופרכת מעצמה", כלשון בית המשפט העליון בקטע שצוטט למעלה.

כך, עיון בשיק עצמו מלמד, לבד מכך שסכומו אינו סכום עגול, כפי שניתן למצוא לרוב בשיקים גנובים ומזויפים, מחמת הקלות שבכך, כי הוא גם מודפס – היינו: הן שם הנפרע והן הסכום, במלים ובספרות, מודפסים באופן ברור ומסודר ע"ג השיק. אכן, יכול וגם זייפן שיקים יטרח וידפיס את הפרטים ע"ג שיק, במקום לכתוב עליו בכתב יד, אולם זו הנחה רחוקה, ואינה תואמת את נסיון החיים.