ת"ט 31273-03-13 שהקוהי נ' רוזן

בפניי בקשה לביטול החלטה שהיא למעשה פסק דין מיום 14/1/14 שהורה על דחיית ההתנגדות ושיפעול הליכי הוצל"פ שניתנה במעמד צד אחד בהעדר התייצבות המבקש לדיון.

ככל שיבוטל פסק הדין שניתן ביום 14/1/14 יהיה צורך לדון בבקשה שהוגשה ליתן למבקש רשות להתנגד לביצוע שטר ובצידה בקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות.

רקע:

1.המשיבה הגישה בקשה לביצוע שטר בלשכת ההוצאה לפועל נגד המבקש. המבקש הגיש התנגדות ובצידה בקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות.

השטר שהוגש לביצוע הוא שטר ערבות של המבקש כלפי המשיבה ביחס לחובו של צד ג', מר חוטה חוחשוילי (להלן: חוחשוילי), בעניין הסכם שכירות שבין חוחשוילי לבין המשיבה. הערבות נחתמה ביום 29/12/92.

בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה:

2.אין מחלוקת שהמבקש זומן כדין לדיון שהיה קבוע ליום 14/1/14 לדיון בהתנגדות שהגיש, אלא שהמבקש לא הגיע לאולם בית המשפט עצמו לדיון בפני הרשמת הבכירה ארבל-אסל. הדיון נקבע לשעה 9:30. ההחלטה שהורתה על דחיית ההתנגדות בהעדר התייצבות ניתנה על-פי האמור בפרוטוקול הדיון בשעה 9:50.

עוד באותו יום הגיש המבקש בקשה דחופה לביטול ההחלטה (הבקשה הוגשה ידנית ונקלטה למערכת נט המשפט בשעה 12:04) ולפיה הגיע לדיון בבית המשפט, אלא שהמתין ליד מזכירות ההוצאה לפועל ומשהגיע תורו נשלח לאולם מס' 2 או אז גילה כי חלף מועד הדיון. תצהירו של המבקש בעניין זה, שצורף לבקשה לביטול ההחלטה, לא נסתר.

נתבע זכאי שלא ינתן נגדו פסק דין בהעדר הגנה, אלא בדרך משפטית תקינה (ראו אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 342 (מהדורה שמינית, 2005). אמנם ביטול מ'חובת הצדק' נהוג בעיקר בהקשר להעדר המצאה כדין של כתב התביעה ואולם 'חובת צדק', אינה מוגבלת אך לענייני המצאה ובוודאי שיש מקום להחילה גם במקרים מתאימים אחרים. בנסיבות האמורות, מצאתי כי ראוי להורות על ביטול פסה"ד שניתן ביום 14/1/14 במעמד צד אחד מ'חובת הצדק'. לא מצאתי שלא לקבל גירסת המבקש, שלא נסתרה, כי אכן הופיע לבית המשפט במועד אליו זומן, אלא שסבר כי עליו להתייצב במזכירות ההוצאה לפועל וכי לא ידע שעליו להגיע לאולם הדיונים; וכי שמשהופנה על-ידי מזכירות בית המשפט לאולם הדיונים המתאים, גילה כי הדיון הסתיים. בנסיבות אלה אף לא היה מקום מצד המשיבה להתנגד לבקשה לביטול פסק הדין.

3.ואולם, למעלה מן הצורך, גם אם אין מקום במקרה זה להורות על ביטול פסק הדין מ'חובת הצדק', הרי שרשאי בית המשפט לבטל פסק הדין שניתן במעמד צד אחד משיקוליו (ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פ"ד ח 395). לצורך כך על בית המשפט לבחון את סיבת המחדל של המבקש ואת סיכויי ההצלחה של הגנתו אם יבוטל פסק הדין. לעניין המשקל היחסי של שני השיקולים, מאחר שביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה כרוך בזכות החוקתית לגישה לערכאות (רע"א 8292/00 יוספי נ' לוינזון, ניתן ביום 27/2/01), הרי שככל שלא יוכח זלזול בוטה של המבקש כלפי בית המשפט מכוח חובתו כבעל דין, לא יכולה להיות מחלוקת בדבר משקלו היחסי העדיף של השיקול השני (פס"ד כהן לעיל; ע"א 5000/92 בן ציון נ' הנאמן על נכסי י. בן ציון, פ"ד מח(1) 830).

לא יכול להיות חולק לדעתי שמאחר שהמבקש התייצב בהיכל בית המשפט, אך לא באולם הדיונים המתאים – וזאת גם אם איחר להגיע לדיון – אין מדובר בזלזול בוטה של המבקש כבעל דין כלפי בית המשפט או כלפי הצד השני. הראייה היא שהמבקש הגיש בקשה שהוגדרה כ'דחוף' לביטול ההחלטה וזאת עוד באותו יום. מכאן שעל בית המשפט ליתן משקל משמעותי יותר לסיכויי ההצלחה של הגנתו אם יבוטל פסק הדין.

סיכויי הצלחה: