ת"ט 30587-10-14 א.ג.מ. תעשיות בע"מ ואח' נ' איי.אי.פי.פי סחר מזון בע"מ

ביום 20/10/2014 ניתנו שתי החלטות ע"י רשם ההוצל"פ בלשכת כפר סבא המציינות, כי כל אחד משני החייבים הגיש התנגדותו במועד.

ביום 18/11/2014 הגישה המשיבה בקשה לסילוק על הסף של התנגדות החייב 02.

בו ביום ניתנה החלטת כב' הרשם הבכיר נועם רף, בבימ"ש השלום בכפר סבא הקובעת "...ככל שהמבקשת מבקשת לוותר על חקירתו של המבקש ושבימ"ש יכריע על סמך תצהירו של המבקש בלבד וסיכומים קצרים מטעם שני הצדדים, הינה מתבקשת להודיע אם זו כוונתה".

ביום 26/11/2014 הודיעה המשיבה, כי מוותרת היא על חקירת הנתבע (החייב 02 – ש.ר) וניתנה הסכמתה להכרעה בהתנגדות על סמך התצהיר והאמור בבקשת הנתבעת (החייבת 01 – ש.ר).

בו ביום ניתנה החלטה נוספת ע"י כב' הרשם דלעיל המזמינה את תגובת המבקש בתוך 10 ימים, זו הוגשה ביום 01/01/2015 (בקשה מס' 2) ושנית, כבקשה מס' 4 ביום 27/01/2015.

הנה כי כן, מה שהחל בבימ"ש השלום בכפר סבא, כהתנגדות לביצוע שטר המשיך כבקשה מטעם הזוכה לסילוק על הסף של התנגדות החייב 02 והמשיך בהסכמת הזוכה, כי ההכרעה תהא על סמך

תצהיר החייב 02 וסיכומים קצרים מטעם שני הצדדים.

מעת שהתיק הועבר לבימ"ש זה בהתאם להוראות סעיף 79 בחוק בתי-המשפט מצאתי לנכון לדון בתיק זה בהתאם לסיפא של סעיף 79(א), היינו, "...והלה ידון בו כאילו הובא לפניו מלכתחילה,...".

מכאן איני מוצא לנכון לדון בבקשה במתווה שהתווה בימ"ש השלום בכפר סבא, היינו, עפ"י הבקשה והתשובה לה (כבר הוגשו) ובסיכומים של הצדדים (אשר טרם הוגשו).

משהוגשה התנגדות בלשכת ההוצל"פ הועבר התיק אל ביהמ"ש ואיני מוצא לנכון לקפח את זכותם של המבקשים, כי בקשתם תידון ותוכרע לאחר דיון בהתנגדות ולא בדרך אותה הוליכה המשיבה, היינו, לדון תחילה בבקשתה לדון בהתנגדות.