ת"ט 29365-07-16 ביטון נ' ביטון

לפניי התנגדות לביצוע שטרות בסך כולל של כ-90,000 ₪. לטענת המבקש, נמסרו השיקים לדודו, הוא המשיב, כנגד עבודה עתידית שהיה המשיב אמור לבצע בעבור עסקו של המבקש, עסק שנוהל בפועל בידי אבי המבקש.

עדותו של המבקש לפניי הייתה עגומה. התברר כי חרף האמור בתצהירו, אין לו למעשה כל ידיעה אישית על מערכת היחסים בין העסק הרשום על שמו ובין המשיב. עוד התברר, כי בעדותו של המבקש נפלו אי-דיוקים, אם לנקוט לשון המעטה, ונראה כי המבקש כלל אינו מכיר את הגרסה שנמסרה בשמו בתצהירו.

חרף אלה, אזי לאור המגמה המרחיבה במתן רשות להתגונן, ולנוכח העובדה שעל פי הפסיקה, בית המשפט אינו נדרש בשלב ההתנגדות לבחינת מהימנותו של המבקש או סיכויי הגנתו, ולאור העובדה כי הצדדים הם צדדים ישירים לשיק, כך שבכל מקרה לא ניתן לומר שההגנה בדבר כישלון תמורה מלא חסרת סיכוי כלל (גם אם סיכוייה אינם מן הגבוהים), אין מנוס מקבלת ההתנגדות וממתן רשות להתגונן.

שקלתי לחייב את המבקש בערובה כתנאי לקבלת ההתנגדות, אולם לנוכח הפסיקה שקבעה כי שימוש בתקנה 210 לתקנות סדר הדין האזרחי ייעשה רק מקום שבו החלופה לשימוש זה היא דחיית הבקשה כליל, החלטתי להימנע מכך.

מכל הטעמים שלעיל, ההתנגדות מתקבלת.

לנוכח סכום התביעה, ההליך ינוהל בסדר דין רגיל. בקשת הביצוע תיחשב לכתב תביעה, והתצהיר התומך בהתנגדות ייחשב לכתב הגנה.

הצדדים ישלימו הליכי גילוי מסמכים כללי, עיון במסמכים ומשלוח שאלונים לא יאוחר מיום 7.12.2016.

גילוי מסמכים ספציפי ותצהירי תשובות לשאלונים – לא יאוחר מיום 1.1.2017.

בקשות מקדמיות בעניינים אלה יוגשו לא יאוחר מיום 5.1.2017, ויובהר כי בקשה שתוגש לאחר מועד זה, אפשר שתידחה מטעם זה בלבד.

מאחר שמדובר בהליך שטרי, יגיש המבקש (הוא הנתבע) תצהירי עדות ראשית מטעמו עד יום 1.2.2017.

המשיב (התובע) יגיש תצהירים מטעמו עד יום 1.3.2017.