ת"ט 28882-07-14 יעקב נ' פלאס דבליו בע"מ

החייב עתר, בין היתר, גם למחיקת התובענה באין סמכות מקומית לבימ"ש זה "...או להעבירה לבית המשפט המוסמך". (סעיף 2 לתצהיר המבקשת)

עסקינן בתובענת המבקש דווקא, קרי התנגדות לביצוע שטר (בין השאר), וספק אם התכוון הוא למחיקת תובענתו.

לעניין הסמכות המקומית, טוען המבקש כי בימ"ש השלום בחדרה נעדר סמכות מקומית, וכי זו מוקנית לבימ"ש השלום בראשל"צ, מפאת אלו:

כתובת המבקשת במושב בן זכאי, ליד רחובות;

המקום שנועד לפירעון השיק, הוא סניף הבנק הנמשך, בפתח תקוה;

קיומה של תניית שיפוט בהסכם (נספח א לתצהיר), לפיה כל סכסוך בין הצדדים יידון בראשל"צ.

תשובת המשיב מציינת, כי על החלטת רשם ההוצל"פ, להעביר ההתדיינות לבימ"ש זה, ניתן להגיש ערעור, טרם נקבע אם רשאית המבקשת להגיש התנגדות, שכן עתרה גם למתן ארכה לעשות כן.

עוד נטען בתשובה, תניית השיפוט עניינה במה שזכאית המבקשת לקבל מן המשיב, ולא במה שזכאי המשיב לקבל ממנה, כגון את פירעון השיק שהוגש לביצוע כנגדה.

"...מקום פירעון השיק אינו יכול להביא לכדי מסקנה, כי בית המשפט הנכבד אינו מוסמך לדון בתיק דנן, וכי בית המשפט בראשון לציון הוא בית המשפט המוסמך לדון בו. פירעון השיקים, באמצעות חיוב / זיכוי חשבונות, מבוצע בין מסלקות הבנקים, אשר מצויות כולן בירושלים. החיוב או הזיכוי אינו מבוצע בסניף הבנק של מי מן הצדדים לשיק."

תשובת המבקשת לתשובת המשיב, מצביעה על היעדרו של תצהיר לסמוך את הטענות העובדתיות בתשובת המשיב (לכן מציעה היא, למחוק התשובה "על הסף").

עוד מציינת התשובה, כי מעת שמוגשת התנגדות, לרבות בקשות נוספות, על רשם ההוצל"פ להעבירן אל ביהמ"ש המוסמך, עניינית ומקומית. בד בבד נטען, כי לרשם ההוצל"פ אין סמכות לקבוע את מיהות ביהמ"ש המוסמך...

מכל מקום, זכותו של חייב לעורר את סוגיית הסמכות המקומית וביהמ"ש הוא המוסמך להכריע בה.

כך או אחרת, לא הראה המשיב, מדוע יש סמכות לבימ"ש השלום בחדרה, שעה שלשיטתו יש לילך לעברה המסלקה הבין בנקאית בירושלים..., קרי לבימ"ש בירושלים.

לשיטת המבקשת, נעדר בית משפט זה סמכות מקומית לדון בתובענה, בשל מקום מושבה (רחובות), תניית שיפוט (ראשל"צ) וסניף הבנק הנמשך (פתח תקווה).

מכאן, אף לשיטת המבקשת, הסמכות מסורה לבית משפט שלום במחוז מרכז, לאו דווקא בראשל"צ.