ת"ט 28637-05-15 ואח'

1. בפני התנגדות לביצוע שטר שהוא שיק על סך 40,000 ₪ משוך מחשבונה של שי שירותים לוגיסטיים (אס.אל.אס) בע"מ (להלן: "המושכת") לפקודת המבקשת מס' 1 (להלן: "המבקשת"). זמן פירעון ליום 25.12.14 (להלן: "השיק").

על פני גב השיק נמצאו מספר חתימות. אחת היא חתימת הסבה של המבקשת באמצעות חותמת וחתימת שניים ממורשי החתימה אצל המבקשת. ושתי חתימות נוספות, האחת של אייל סבג והשניה של מבקש 2, שלמה ארסבן, כערבים לפירעונו.

המבקשת ומר ארסבן הגישו התנגדות לביצוע שטר בבקשות שונות אשר אוחדו לדיון בפני.

ההתנגדות לביצוע שטר מטעם המבקשת נתמכה בתצהירו של מר אייל סבג אשר לא רק הצהיר כי הינו בעל מניות ודירקטור אצל המבקשת אלא אף הודה כי הינו החתום כערב בגב השיק ואין לו כל עילת הגנה כנגד התביעה נגדו בגין שיק זה.

מר סבג אף הודה בחקירתו הנגדית כי חתם גם על גבי חותמת המבקשת המופיעה בגב השיק כמסבה יחד עם יו"ר מועצת המנהלים של המבקשת, מר בחרי.

המבקש 2 לא התייצב לדיון למרות מסירה כדין של הזימון לדיון ולפיכך, דינה של ההתנגדות מטעמו להידחות על הסף.

2. המבקשת טענה בהתנגדות כי לא חלה עליה החובה לפרוע את השיק משום שבפועל כלל לא התחייבה בתשלום כלשהוא למשיבה.

מר סבג פורש בתצהירו את מסכת העובדות אשר הובילה לרישומה של המבקשת כנפרעת על פני השיק וחתימתה כמסבה בגבו.

על פי תוכן תצהירו של מר סבג ובעקבות חקירתו הנגדית, אין מחלוקת כי המשיבה יחד עם תובעים נוספים, הגישה כנגד המבקשת ונתבעים נוספים, ביניהם מר סבג עצמו, תביעה כספית בבית משפט השלום בראשון לציון לתשלום סך של קרוב לשני מיליון ₪ (להלן: "התביעה הראשונה").

תמצית העילה בכתב התביעה היא כי המבקשת קיבלה הלוואה מאת המשיבה ותובעים נוספים, בסך 3 מיליון ₪ ואשר ממנה החזירה רק 1,195,000 ₪ ועל כן נתבעה יתרת חוב ההלוואה.

בתובענה זו לא הוגש בה כתב הגנה ולא נערך דיון לגופו של עניין, הוגש הסכם פשרה אשר קיבל תוקף של פסק דין ביום 2.9.14.

בהסכם הפשרה הנ"ל, עליו חתום מר אייל סבג, המצהיר מטעם המבקשת, התחייבו מר סבג ומר שלמה ארסבן, לשלם למשיבה סך של 1.8 מיליון ₪ בתשלומים ובאמצעות המחאות – חלק מהן לפקודת אחד התובעים בתביעה הראשונה וחלק מהן לפקודת המשיבה כאן, בחתימת מר סבג ובערבותו של מר ארסבן. בתמורה – בוטלו צוי העיקול שהוטלו על נכסיה של המבקשת ונמחקה התביעה כנגד כל הנתבעים, ביניהם המבקשת.

יש לציין כי ב"כ המבקשת חתם על הסכם הפשרה, בשם המבקשת, כמסכים למחיקת התביעה כנגד המבקשת ללא צו להוצאות.

3. המבקשת טוענת בהתנגדות, כי הכחישה את החוב הנטען על ידי המשיבה בתביעה הראשונה ולטענתה אינה צד בהסכם הפשרה שנחתם בין צדדים אחרים לתביעה הראשונה והסכמתה הוגבלה אך ורק למחיקת התביעה כנגדה ללא צו להוצאות.

בתצהיר התומך בהתנגדות טוען המצהיר, מר אייל סבג, כי בשנת 2006, במסגרת ניסיונו לרכוש את השליטה במבקשת, ניהל מו"מ עם שותפים פוטנציאלים וביניהם המשיבה אשר הסכימה להשתתף ברכישת מניות השליטה בסך של 2.5 מיליון ₪.

ממשיך מר סבג וטוען כי במשך השנים נחתמו הסכמים נוספים לפיהם הוסכם על רכישת המניות על ידו או מי מטעמו בסכום ההשקעה שהשקיעו במבקשת בעלי השליטה במשיבה.