בלבן נ' נוי

המבקשת הגישה בקשה להארכת מועד בלווית התנגדות לביצוע שטר.

לאחר בחינת טענות הצדדים על רקע החלטתי מיום 13.11.17, מצאתי מקום לצין ולהורות כדלקמן:

1. ראשית ולענין הארכת המועד, לא ברור האם למבקשת מען נפרד מבית הוריה, שאם כך, היה מקום לבצע המצאה במענה היא ולחילופין – להסביר פשר ביצועה במען אביה לכאורה.

   מכל מקום, למבקשת הסבר מסוים שניתן לגבי נסיבות איחורה לכאורה והמשיב בתגובתו אינו מבקש לסתור הסבר זה ולדחותו.

    

2. שנית ובהתייחס להתנגדות גופה – לא בכדי עמד בית המשפט על התייחסות תמציתית מצד המשיב. כידוע, רף מעבר משוכת ההתנגדות אינו גבוה במיוחד ע"פ הפסיקה.

   ע"פ ההלכה הפסוקה, בבוחנו של בית המשפט בקשת רשות להתגונן (שדינה כהתנגדות לביצוע שטר) עליו ליתן דעתו לשאלה, אם תצהיר המבקש על פניו, יחד עם חקירתו, ככל שנתקיימה, מגלים לכאורה טענת הגנה חוקית בעלת משמעות כלשהי, שאם תוכח במשפט תוכל לשמש תריס מגן בפני התביעה. ראה ע"א 478/75 אנגלרדר נ' אשכנזי, פ"ד ל(3) 437, 443.

   עוד נפסק כי אין מקום לבדוק, במעמד זה, את טענותיו המשפטיות והעובדתיות של המבקש לעומקן. ראה ע"א 734/83 חברת חשמל לישראל בע"מ נ' שפיר דוידוביץ, פ"ד לח(1) 613 ; ע"א 316/64 ארגון הפועלים ע"ש בן עמי בע"מ נ' קרן קיימת לישראל, פ"ד יח(4) 356.

   בשלב זה המבקש אף אינו נדרש לשכנע את בית המשפט בנכונות טענותיו העובדתיות ובוודאי שלא להוכיחן. ראה ע"א 594/85 זהבי נ. מגרית בע"מ ואח', פ"ד מב (1) 721.

    

   בענייננו אנו – למשיב טענות חמורות למדי נגד המבקשת ואביה כמי שעשו יד אחת להונות אחרים ע"פ הנטען, כשלמשיב הסבריו וראיותיו שלו בענין זה, אלא שכאמור, לכך אין מקום להידרש עתה ואין לצפות לברור והכרעה של אותם נתונים עובדתיים ותמיהות שמעלה המשיב.

   המשיב משיקוליו לא ביקש לחקור את המבקשת ואכן לא תמיד יש הכרח בכך, אלא שמשמעות הדבר הינה כי המבקשת מעלה טענת הגנה מובהקת שאינה נסתרת לעת הזו והיא נותר בעינה. ע"פ הנטען חתימת עושה השטר הנתבע אינה חתימתה ובזיוף עסקינן ואין ספק כי טענת הגנה היא זו והדבר מצוין מבלי לגרוע מהאפשרויות החוקיות למוטטה.

    

   בהינתן האמור, נראה על פניו כי יש מקום לקבל את ההתנגדות העונה על הרף הפסיקתי וראוי לקדם הליך זה לברור מלא.