ת"ט 27241-01-14 אביסדריס יובל בע"מ נ' מגידש ואח'

1.לפניי בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שטר והתנגדות לביצוע השטר.

בתיק הוצאה לפועל מספר 22-05501-13-3, הגישה המשיבה כנגד עמק מגידיש, כעושה השטר וכנגד המבקש, שזירי יהודה, כערב לשטר, שטר חוב בסכום של 80,778 ₪, שמועד פרעונו 13.3.13.

כפי שהדבר עולה מתוך הבקשות, עמק מגידיש היה מי שניהל בית עסק של סופרמרקט, שהמבקש עבד בו, בסמוך למועד הקמתו. המשיבה היתה מי שסיפקה לבית העסק של מגידיש סחורה. במסגרת ההתקשרות שבין הצדדים, החתימה המשיבה את מגידיש על שטר חוב להבטחת תשלום חובותיו בגין רכישת הסחורה והמבקש, חתם על שטר החוב כערב בערבות אוואל לפרעון חובותיו של מגידיש.

שטר החוב שהוגש לביצוע משקף את חובותיו של מגידיש למשיבה, לאחר שמגידיש סגר את העסק כשהוא מותיר אחריו חובות, לרבות חובות למבקש עצמו. מגידיש עצמו הוכרז כפושט רגל.

2.המבקש הגיש, כאמור, בקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות והתנגדות לביצוע השטר, כאשר את התנגדותו הגיש ביום 8.1.14, לאחר שהאזהרה בתיק ההוצאה לפועל הומצאה לו כבר ביום 29.10.14.

המבקש לא העלה בבקשותיו נימוק כלשהו לעיכוב בהגשת ההתנגדות, כאשר המשיבה טוענת מנגד, כי המבקש הגיש התנגדותו לאחר שהוטל עיקול על משכורתו.

הנימוק היחיד אותו העלה המבקש, כנימוק אשר מצדיק הארכת המועד הינו סיכויי ההגנה.

3.על מנת לאפשר לצדדים לנהל ביניהם משא ומתן, והגם שב"כ המשיבה ביקש לדחות את הבקשה להארכת מועד על הסף, היות ולא העלתה טעם מיוחד להארכת המועד, הוסכם, כי שאלת הארכת המועד תוכרע לאחר שהמבקש יחקר ולאחר שהצדדים ינהלו ביניהם משא ומתן וככל שזה לא יעלה יפה יכריע בית המשפט בטענות.

ואמנם, הצדדים לא הגיעו להסכמות ביניהם ולפיכך, יש להכריע בטענותיהם.

4.בהתאם להוראת תקנה 528 לתקנות סדר הדין, התשמ"ד-1984, הארכת המועד להגשת התנגדות לביצוע שטר טעונה טעם מיוחד.

בשים לב לכך שמדובר בהליך, שזו לו, למבקש, הפעם הראשונה שבה העלה טענותיו לפני בית המשפט, יש לבית המשפט שיקול דעת באשר לנימוקים המצדיקים הארכת המועד, גם אם הנימוק לאיחור אינו עולה כדי "טעם מיוחד", כאשר בין היתר על בית המשפט לשקול את שאלת סיכויי ההגנה, אך ראוי לו למבקש הארכת המועד, כי יעלה נימוק ענייני להארכת המועד ולא יטען טענה סתמית ולפיה, סיכויי הצלחתו לבדם מצדיקים הארכת המועד, תוך התעלמות מוחלטת מהפרוצדורה.

כאמור, בענייננו המבקש לא העלה כל טעם, בין מיוחד ובין שלא, להארכת המועד, ולמעשה, כפי שהדבר יבואר בהמשך, הרי שגם נימוקי הגנתו של המבקש אינם מצדיקים הארכת המועד.