חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

ת"ט 26720-03-17 טואיטו נ' חמו

: | גרסת הדפסה
ת"ט
בית משפט השלום רחובות
26720-03-17
6.12.2017
בפני הרשם:
הבכיר אייל דוד

- נגד -
התובע -המשיב:
אורי טואיטו
 הנתבע -המבקש:
תמיר חמו
החלטה

בבקשה לביטול פסק דין

רקע

1.המשיב פתח תיק הוצל"פ לביצוע שטר כנגד המבקש. המבקש הגיש בקשת התנגדות לביצוע השטר, ההתנגדות הועברה לבית המשפט, ודיון בהתנגדות נקבע לפניי ליום 26/10/17. למרבה הצער, המבקש לא טרח להתייצב לדיון בבקשת ההתנגדות שהגיש, למרות שזומן כדין לדיון. לפיכך, נעתרתי לבקשת המשיב ונתתי פסק דין כנגד המבקש בהיעדר התייצבותו לדיון במסגרתו הוריתי על דחיית הבקשה להארכת המועד להגשת התנגדות וכן על דחיית בקשת ההתנגדות ושפעול הליכי הוצל"פ כנגד המבקש.

הבקשה לביטול פסק דין

2.ביום 19/11/17 הגיש המבקש את הבקשה דנן במסגרתה ביקש לבטל את פסק הדין שניתן כנגדו בהעדר התייצבות. נימוקי הבקשה הם כי המבקש לא ידע על מועד הדיון שנקבע בתיק, הזימון לדיון נשלח אל בית המבקש בתקופה בה היה בסכסוך עם אשתו שלטענתו לא מסרה לו את הזימון לדיון. מעבר לכך , המבקש כבר הפקיד סך של 3,000 ₪ בתיק ההוצל"פ כך שלא יעלה על הדעת שהוא לא יתייצב לדיון בבקשת ההתנגדות שהגיש. כמו כן, למבקש טענות הגנה מהותיות כנגד השטר ואם הבקשה תדחה ייגרם אי צדק למבקש.

תגובת המשיב

3.המשיב סבור כי יש לדחות את הבקשה ונימוקיו יפורטו בהמשך פסק הדין.

המסגרת המשפטית

4.בעל דין שקיבל פס"ד במעמד צד אחד, רשאי להגיש בקשה לביטולו לאותה ערכאה.

השיקולים הנדרשים להכרעה בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר התייצבות.

לענייננו יפים דבריו של כב' השופט צ. זילברטל:

" קיימים שני שיקולים מנחים בבחינת בקשה לביטול פסק-דין שניתן בהעדר התייצבות: הראשון, עניינו בסיבת אי ההתייצבות, האם מדובר במי "שהתעלם מדעת מההליך השיפוטי?", או שמא עסקינן במי שלא התייצב מפאת צירוף נסיבות אומלל, בהיסח הדעת או מרשלנות במקרים אלה, בניגוד למקרה הראשון, תגבר נטיית ביהמ"ש לבטל את פסק הדין. השיקול השני, שעל-פי רוב נודעת לו חשיבות גדולה יותר, עוסק בסיכויי ההגנה (או התביעה, אם מדובר בתובע) של מבקש הביטול. על מבקש ביטול פסק הדין להראות, ברמה הלכאורית, שיש לו אינטרס בביטולו ושטיעוניו אינם עולים בגדר הגנת בדים, שכן אין תועלת בביטול פסק-דין אם אין כל סיכוי שתוצאתו תשתנה לאחר בירור ההליך. לצד שיקולים מנחים אלה, קיים שיקול נוסף, מעין שיקול על, והוא זכות הגישה לערכאות. זכות זו אינה מוחלטת ויש לאזנה, בין היתר, אל מול האינטרס הציבורי-מערכתי בניהול תכליתי ויעיל של מערכת המשפט."( רע"א 1957/12 ‏ זהרה חלה נ' יוסף כהן (22/5/12).) ( ההדגשות שלי א.ד)

דיון והכרעה

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>