ת"ט 25499-06-14 אמארה נ' מחמוד ואח'

כנגד המבקשים הוגש לביצוע שיק על סך של 25,000 ₪ ז.פ. 30.9.2013 המשוך מחשבונם המשותף בבנק ערבי ישראלי בע"מ. המבקשים טענו בתצהיריהם כי מדובר בשיק גנוב שנמשך מחשבונם ללא ידיעתם וללא הרשאתם וכי אינם חתומים עליו בתור מושכים או מסבים וכי המשיב אינו אוחז בו כשורה ולא ניתנה להם תמורה בעדו. מבקש מס' 2 הוסיף וטען כי השיק נגנב על ידי אדם בשם ד' ר' אשר הסב השיק למשיב ותלונה על כך הוגשה במשטרה.

בדיון שהתקיים בפי העיד מבקש מס' 2 כי השיק נמשך מחשבונו בבנק ערבי ישראלי וכי החתימה על גבי השיק זהה לחתימתו. ביום 13.5.2013 נתן הוראת ביטול לשישה שיקים הכוללים השיק נשוא ההתנגדות אך בתלונה למשטרה מיום 16.4.2014 דיווח על 9 שיקים שאבדו. הוא העיד כי הוראת הביטול ניתנה לפני הגשת התלונה במשטה מכך נבע הפער במספרי השיקים בין שני הדיווחים. הוא העיד כי השתהה בהגשת התלונה עקב קרבת משפחה שיש לו עם ד' ר' והתערבות אנשים מהכפר. במשטרה דווח על אבידה וגניבה אך השוטר בחר לרשום אבידה בלבד.

מבקש מס' 1 העיד כי היה שותף בחשבון ממנו נמשך השיק וכי הסמיך את מבקש מס' 2 שהינו אביו לפעול בחשבון ולחתום בשמו על השיקים. כן העיד כי מבקש מס' 2 אמר לו שיש שיקים שנגנבו אך אינו יודיע להגיד אם השיק נשוא ההתנגדות הינו אחד מהם. הוא לא ידע להגיד מתי השיק נגנב ובאיזה נסיבות, כמה שיקים נגנבו והאם הוגשה תלונה במשטרה על כך.

בסיכומיו טען ב"כ המבקשים כי מדובר בשיק המשוך מחשבונם המשותף של המבקשים והוא נכלל ברשימת השיקים אשר נגנבו על ידי ד' ר' החתום על גבי השיק כמסב, תלונה על כך שהוגשה במשטרה. כן טען כי המבקשים אינם חתומים על השיק ולא נתנו הראשה לאדם אחר לחתום עליו בשמם. כן טען כי המבקשים לא קיבלו כל תמורה בעד השיק וכי המשיב מחזיק בהם שלא כשורה.

ב"כ המשיב טען בסיכומיו כי גרסת ההגנה שהמבקשים העלו בהתנגדות כי השיק נגנב נסתרה. במשטרה הוגשה תלונה על אבידה ולא גניבה. היא הוגשה בחלוף יותר משנה מקרות אירוע הגניבה הנטען. מבקשת מס' 2 אישר שהחתימה שעל גבי השטר זהה לחתימתו. כן טען כי מבקש מס' 1 העיד שהוא הרשה למבקש מס' 2 לפעול בחשבון ולחתום על שיקים במקומו ומכאן קמה חבותו.

לאחר ששקלתי בטענות הצדדים אני מחליטה כדלקמן:

נפסק כי: יש ליתן לנתבע רשות להתגונן, כל אימת שיש בתצהירו כדי להצביע על הגנה לכאורה, ולו בדוחק, מפני התביעה. וכי בשלב בחינת הבקשה למתן רשות להתגונן בית המשפט אינו בודק את מהימנות הנתבע או את הראיות לגופן, אלא בוחן הראיות על פניהן, כפוף למה שמתגלה בחקירה שכנגד על האמור בתצהיר. אולם אם תצהירו של הנתבע אינו מצליח לעמוד אפילו במבחן זה, אין להגנתו כל יסוד, ובכגון דא אין נותנים רשות להתגונן (ע"א 248/89 ‎החברה הכללית למוסיקה (1973) בע"מ‎ ‎נ' ‏Warner Home Video (Ltd) U.K.‎, פורסם בנבו). עוד נפסק כי סדר הדין המקוצר רק מחמיר עם הנתבע, בכך שהוא נדרש לבסס את טענת הגנתו בתצהיר שעליו ייחקר נגדית, אך אם לאחר שנחקר לא הופרכה גרסתו על פניה, זכאי הוא שגרסתו תתקבל, לכאורה, כעילת הגנה, שאותה יהיה עליו להוכיח במשפט (ע"א 544/81‏ ‎מנחם קיהל בע"מ‎ ‎נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ, פורסם בנבו).

המבקשים העלו בפני טענה כי השיק נשוא ההתנגדות נגנב על ידי אדם בשם ד' ר', יחד עם זאת הם לא פירטו את נסיבות אירוע הגניבה, מקום הגניבה ומועדה וכיצד נתגלתה להם. הכלל הוא שנתבע המבקש רשות להתגונן חייב להיכבד ולהיכנס לפרטי העניין שעליו מבוססת הגנתו (ע"א 688/89‏ ‎ ‎הילולים (אריזה ושיווק) בע"מ‎ ‎נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פורסם בנבו). יתרה מזו, גרסתם של המבקשים מעלה מספר תהיות. השיקים הגנובים כנטען הכוללים השיק נשוא ההתנגדות בוטלו ביום 13.5.2013, התלונה במשטרה הוגשה כשנה לאחר מכן, ביום 16.4.2014. בתלונה צויין כי השיקים אבדו ולא נגנבו ושמו של החשוד במעש לא הוזכר בה. בתלונה צויין כי תאריך האבידה הינו יום 10.4.2013 ולא סמוך למועד ביטול השיקים. היא הוגשה על ידי מבקש מס' 2 לאחר שב"כ המשיב שלח לו דרישה לתשלום החוב.

לאור האמור ובהתחשב בתהיות העולות בגרסת ההגנה אני מתנה את מתן הרשות להתגונן למבקשים בהפקדת ערבון על סך של 1,500 ₪ כל אחד (סך הכל 3,000 ₪) בתוך 30 יום מהיום.