ת"ט 24973-11-15 ואח' חצב סחר (1993) בע"מ נ' ביאדסה ואח'

בהחלטה מיום 18/11/2015 אוחד הדיון בשני התיקים אשר בכל אחד מהם הוגשה התנגדות ע"י כל אחד משני החייבים בתיק ההוצל"פ שבכותרת.

הזוכה הגישה לביצוע כנגד שני החייבים שטר חוב שנחתם בקיסריה ביום 14/5/2008 לפקודת הזוכה ע"ס 113,755 ₪, זמן פירעון 20/12/2013.

השטר נעשה בידי החייבת 1 והחייב 2 חתום עליו בערבות אוואל.

ההתנגדות נסמכת בתצהירו של החייב 2 המצהיר, כי הוא הבעלים של החייבת 1, מאשר, כי חתם על השטר במועד הנקוב לעיל הן בשם החייבת 1 והן כערב, כעולה משטר החוב שצורף להתנגדות וממילא גם לבקשת הביצוע.

מוצהר, כי השטר נועד להבטיח פירעון התמורה שהייתה זכאית הזוכה בגין סחורה שסיפקה לחייבת 1 וכי "...אני שילמתי לזוכה באופן שוטף, ע"י שקים שאני קיבלתי מלקוחות שלי שהוסבו לידי לטובת הזוכה...כל התחייבויותיי כלפי הזוכה כובדו במלואם."

עוד מצהיר המבקש, כי תוקפו של שטר החוב פג ביום 20/12/2013.

ביום 5/1/2016 העיד המצהיר ואישר בראשית עדותו, כי החייבת 1 קיבלה סחורה מן הזוכה, חברה בע"מ, כי החברה "התפרקה". אישר, כי הוא חתום לצד חותמת החברה במקום המיועד לעושה השטר וכן על ערבות אישית. המצהיר אישר כי הוא בעל מניות יחיד בחברה, אשר החלה לעבוד עם הזוכה בשנת 2008.

בהסכמה הוגש הסכם התקשרות בין הזוכה לחייבת 1, מש/1.

לאחר התנגדות הוגש מש/1, מסמך נטול תאריך אשר אינו מציין אל מי הוא מופנה (ערבות).

העד אישר, כי הערבות ניתנה לזוכה יחד עם חתימתו על ההתקשרות עמה ועובר לפתיחת תיק לקוח אצלה.

העד לא ידע לומר באיזה שנה התחיל לשלם לזוכה בשקים של צד ג', מה היה גובה החוב, אולם העיד, כי שילם בבנק הדואר לאחר ששקים של החייבת 1 חזרו והוא סר אל הזוכה והגיע עמה להסדר כל אימת שחזרו שקים.