ת"ט 24715-03-14 נדר-שרעבי חברת עורכי דין נ' מוטליס

1.לפני בקשת רשות להתגונן מפני תביעה על סכום קצוב שעניינה תשלום שכר טרחת עורך דין בסך 10,296 ₪, אשר מתמצה למחלוקת אודות המילה "שיערוך" המופיעה בהסכם שכר הטרחה שנחתם בין הצדדים.

2.העובדות הרלוונטיות לענייננו:

המבקשת שכרה את שירותי הייצוג של המשיבה בתביעה שהוגשה כנגדה על סך 196,050 ₪. בין הצדדים נכרת חוזה בו התחייבה המבקשת לשלם את שכר הטרחה בשני תשלומים. האחד, בסך של 14,000 ₪ בתוספת מע"מ אשר שולם ועל כך אין מחלוקת בין הצדדים. התשלום השני על 15% בתוספת מע"מ "מכל סכום שיפחת מסכום התביעה המשוערך לאותו מועד כנגדי, בין בתוקף החלטה שיפוטית ובין בפשרה/ הסכמה."

3.המבקשת טענה כי שילמה למשיבה סך של 50,900 ₪ , אשר מקיים את חלקה בחוזה, אם לא למעלה מכך. טענתה העיקרית של המבקשת הינה שהמילה "משוערך" המופיעה בחוזה אין כוונתה לתוספת ריבית והצמדה אלא הערכה מחדש בהתאם לפסיקת בית המשפט. כמו כך, טוענת המבקשת כי עו"ד שרעבי אשר טיפל בעניינה מטעם הנתבעת התחייב בפניה בעל פה כי אם התביעה תידחה, על המבקשת יהיה לשלם לו סכום העומד בערך על סך של 30,000 ₪ לכל היותר בגין התשלום השני, ועל כן הטעה אותה.

4.המשיבה טענה מנגד כי המבקשת נדרשה לשלם שני תשלומים, נפרדים ושונים. המבקשת שילמה את התשלום הראשון, אשר לאחר הוספת מע"מ עמד על סך של 16,200 ₪. לאחר דחיית התביעה כנגדה, נדרשה המבקשת לשלם סכום נוסף אשר הינו 15% מסכום התביעה המשוערך ליום מתן פסק הדין. סכום התביעה המקורי עמד על סך 196,050 ₪ וביום מתן פסק הדין שוערך לסכום של 253,109 ₪. המבקשת העבירה למשיבה סך של 34,700 ₪ בלבד בגין התשלום השני, ולא 44,800 כמוסכם, ומכאן תביעת המשיבה דהיום.

5.המסגרת הנורמטיבית:

הלכה היא כי בשלב זה של בקשת רשות להגן, על בית המשפט לבחון האם למבקש רשות להגן עומדת הגנה, ולו בדוחק:

"בתביעה המוגשת בסדר דין מקוצר יש ליתן לנתבע רשות להתגונן, כל אימת שיש בתצהירו כדי להצביע על הגנה לכאורה, ולו בדוחק, מפני התביעה... בשלב בחינת הבקשה למתן רשות להתגונן בית המשפט אינו בודק את מהימנות הנתבע או את הראיות לגופן, אלא בוחן הראיות על פניהן, כפוף למה שמתגלה בחקירה שכנגד על האמור בתצהיר... באין חקירה כזו עומד לפני בית המשפט אך האמור בתצהיר, ובית המשפט בוחן אם יש בדברים אלה כדי לבסס הגנה, ולו בדוחק, נגד התביעה" (הש' שמגר בע"א 248/89 החברה הכללית למוסיקה נ' Warner, פ"ד מו(2) 273, 277 (1992); ראה דבריו של הש' רובינשטיין בע"א 527/07 מזל נחום ואח' נ' קרן אהרונסון בע"מ (פורסם בנבו, 18.02.2008)).

בע"א 5480/98 מנורה נ' אבו, פ"ד נב(2) 476, 479 (1998) נקבע מפי הנשיא כבוד השופט ברק (כתוארו אז), כי במסגרת בקשת הרשות להגן:

"נותן בית המשפט דעתו למשקלן המהותי של טענות הנתבע, לזיקתן לתביעה ולביסוסן... בית המשפט אמנם אינו בוחן את מהימנות העדויות שמביא הנתבע ואינו בוחן את סיכויי הגנתו... אך הוא נדרש להכריע בבקשת הרשות להגן על פי החומר המצוי בפניו..." .