ת"ט 24487-07-15

מדובר בשיק שנמשך ע"י חברת קווים מערכות תחבורה בע"מ - שמקום מושבה ירושלים - על בנק דיסקונט, סניף ירושלים, לפקודת הנתבעת, כביכול, ולאחר מכן הוסב, כביכול, ע"י הנתבעת (שמקום מושבה על פי תדפיס רשם החברות בטבריה) ולאחר מכן ע"י חברת פיננס קרייר בע"מ (שכתבתה תל אביב) אל מר סלימאן נאיף והוא ניכה את השיק אצל התובעת בבאר שבע. כשהשיק הוחזר תבעה התובעת, יחד עם המושכת ויתר המסבים – גם את הנפרעת/מסבה זאת בשיק - דהיינו את הנתבעת.

כעת טוענת הנתבעת כי חתימתה על השיק זויפה, וכי היות ומקום מושבה טבריה, הרי שלביהמ"ש בטבריה סמכות מקומית לדון בתיק.

התובעת אמנם כתבה בבקשה לביצוע השיק כי לבית משפט זה סמכות מקומית אך לא נימקה.

כעת היא טוענת כי הסבה לכך שבית משפט זה קנה סמכות מקומית היא היות ומקום ביצוע ההתחייבות הוא בבאר שבע.

ההתחייבות, לדידה של התובעת (על פי שובר הנכיון), היא ההתחייבות של מר סלימאן נאיף. אין לדעת כי מדובר בהתחייבות של הנתבעת.

לאמיתו של דבר מר נאיף הינו תושב בועינה נוג'ידאת (לפי השובר הנ"ל ופירוט החייבים בתיק), ישוב הסמוך יותר לטבריה מאשר לבאר שבע. הדעת נותנת כי ההסבה, אם בוצעה, בוצעה באזור הסמוך לטבריה איפוא, אף כי יתכן והמסבה השניה – מתל אביב - עמדה בין שני מסבים אלה. על כל פנים לא הוכח וגם לא נטען מפי התובעת אחרת.

בת"א (שלום ב"ש) 43633/07/11 שאול גואטה בע"מ , אסף ששי גואטה נגד אלכס שר ציטט כב' הרשם (כתארו דאז) עידו כפכפי את האמור בספרו של י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי, עמ' 75 : "עושה שטר יכולים לתבעו במקום בו חתם על השטר, ומסב השטר במקום בו הסב."

לאור האמור לעיל אני מורה על העברת הדיון בתביעה אל בית משפט השלום בטבריה.

התובעת תשא בהוצאות הנתבעת בסך 1500 ₪.