ת"ט 24113-03-15 שטיינמן ואח' נ' קושניר

בפניי התנגדות לביצוע שטר.

בבקשה טוען הנתבע כי קיבל ממקום עבודתו מסמך לעניין עיקול אשר הוטל על משכורתו, אשר עובר לקבלתו לא ידע על קיומו של תיק ההוצל"פ שנפתח לביצוע ההמחאה.

עוד מוסיף הנתבע וטוען כי גם אשתו לא ידעה לעניין קיומו של תיק זה על אף שמצויין שקבלה את מסמכי האזהרה בכתובת שדה בוקר 29 בקרית חיים מאחר ואינם מתגוררים בכתובת זו למעלה מ- 4 שנים.

משכך, לא נודע לו על החוב נשוא השטר ומסיבה זו יש להורות כל סגירת תיק ההוצל"פ שנפתח לביצועו.

לאחר שעיינתי בבקשה , ולמקרא תגובת התובעים מצאתי כי דין הבקשה להידחות ;

1. את ההתנגדות יש לבחון לאור ההלכות שנקבעו לעניין הליכי סדר דין מקוצר. על פי הלכות אלו, מטרתו של הליך סדר הדין המקוצר הינה למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו (ע"א 544/81 מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ לו(3) 518, 524; ע"א 3374/05 אליהו אוזן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (מאגר נבו)). לאור האמור, נפסק כי גם מי שהגנתו דחוקה וסיכוייו לדחיית התביעה כנגדו הינם קטנים, יקבל רשות להתגונן. לעומת זאת, מי שהגנתו הינה "הגנת בדים" תדחה בקשתו (ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל (לא פורסם).

2. הנתבע בבקשתו לא מעלה כל טענה ואף לא לכאורה אשר ניתן לראות בה כטענת הגנה כנגד ביצוע השטר. הטענה ולפיה לא קיבל לידיו את מסמכי האזהרה בתיק ההוצל"פ אין בה די , ואינני רואה בה כטענת הגנה, ואף לא בדוחק .