ת"ט 22104-01-14 סויסה נ' בנימין

בפני בקשת הנתבעת (להלן: "המבקשת") להתיר לה להתנגד לביצוע שיקים.

המבקשת טוענת כי מסרה את השיקים (יחד עם שיקים אחרים) לבעל מקצוע, מר שי גלב מחברת סוככי השחר, בתמורה להזמנת עבודה וסחורה. לטענתה, בניגוד למוסכם ביניהם, הסב מר גלב את השיקים במקום להטביע עליהם את חותמת עסקו, ובפועל אף לא סיפק את הסחורה שהובטחה.

התובע טוען מנגד, כי גרסת המבקשת לוקה בחסר, וכי מעל לכל, הוא אוחז כשורה בשיק מכיוון שזה הוסב לו כדין ומשום שהגיע אליו תקין ושלם על פי מראהו. לטענתו, למבקשת לא היתה כל התנגדות לכך שחלק מהשיקים הוסבו אליו ונפרעו. עוד טען, כי אין מדובר בכשלון תמורה מלא אלא, לכל היותר, בכשלון תמורה חלקי שמשמעותו השטרית שונה תכלית השינוי.

דיון והכרעה:

הצדדים התייצבו לדיון בפני, המבקשת נחקרה על תצהירה והצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.

לפי הוראות סעיף 81א(ג) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, תידון התנגדות לביצוע שטר כדרך שדנים בבקשת רשות להתגונן. בית המשפט העליון, בע"א 465/89 בן צבי נ. בנק המזרחי, פ"ד מ"ה (1) 66, מפי כב' השופט (כתוארו אז) דב לוין, סיכם היטב את ההלכה הבסיסית הנוגעת לבקשות רשות להתגונן, והדברים נותרו באיתנותם עד היום (שם, בעמ' 69-70):

"לא במהרה ייעשה שימוש ותוכרע תובענה בסדר דין מקוצר על-פי כתב התביעה ונספחיה בלי לתת לנתבע רשות להתגונן, זאת משום ש'סדר הדין המקוצר משמש את המטרה למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק, שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו...' ... ולעניין זה, 'אין לקבוע שהענין הוא כך אלא אם תצהיר הנתבע לא גילה "הגנה לכאורה"'... מכיוון שכך: 'די לו (לנתבע - ד' ל') להראות כי הגנה אפשרית בפיו, ולו רק בדוחק ובית המשפט חייב ליתן רשות להתגונן, שאם לא יעשה כן, יכריע למעשה כבר בתובענה גופה והנתבע יצא מקופח'... "

באשר לטענה אודות היות המשיב אוחז כשורה, הרי שכבר נפסק לא אחת כי בשלב הדיון בהתנגדות אין בוחנים את שאלת האחיזה כשורה ואין היא יכולה לבוא על פתרונה במסגרת הדיון בבקשת הרשות להתגונן. אם הוכיח הנתבע את טענות ההגנה שלו, ובשלב זה מניחים כי יכול להוכיח את האמור בתצהיר, מוטל על התובע – האוחז – להוכיח כי לאחר שגובשה טענת ההגנה ניתן בעד השטר ערך בתום לב. הפלוגתאות הללו של הוכחת טענות ההגנה כנגד הוכחת מתן הערך בתום לב, אינן ניתנות להכרעה על יסוד התצהיר ומחייבות דיון בדרך הרגילה.

לפיכך, אם גילה תצהירו של הנתבע הגנה לכאורה, זכאי הנתבע לקבל רשות להתגונן ואילו השאלה אם הגנתו נדחית בפני זכותו העדיפה של האוחז כשורה תתברר בהליך המשפטי.

(ראה לעניין זה בבר אופיר "סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה" , מהדורה שביעית בעמ' 203-204).

יחד עם זאת, לאור האמור לעיל, אני סבור כי יש לעשות שימוש בסמכותי במסגרת תקנה 210 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות").