ת"ט 2193-07-14 רייכמן נ' פלג

לפניי התנגדות לביצוע שטר חוב על סך כ-100,000 ₪ אשר ניתן, כנטען, להבטחת תשלום שכר טרחתו של המשיב, אשר ייצג את המבקשת בהליכים מתחום דיני המשפחה.

המבקשת הגישה תצהיר המחזיק 35 עמודים, אשר רובם המכריע – טיעונים משפטיים וניתוח ההלכה הנוהגת. אולם הוברר בדיון, כי המבקשת אינה יכולה להגן על האמור בחלקים המשפטיים בתצהירה, וכי אין לה כל הבנה משפטית או ידיעה של דיני השטרות, תחום אשר אם לשפוט על פי האמור בתצהירה – היא שולטת בו ללא מצרים.

ודוק: החובה המוטלת על מבקש רשות להתגונן להיכנס לפרטי הגנתו אינם כוללים את הזכות לכלול בתצהיר פרטים שהמבקש אינו יודע ואינו מבין כלל, וריבוי הפרטים נראה, במקרה שלפניי, כמו ניסיון ליצור מסך עשן, אשר יסווה את הטיעונים האמיתיים המופיעים בבקשה, ונראה שלא בכדי.

בסופו של דבר, טוענת המבקשת שלוש טענות הגנה עיקריות:

• טענה בדבר היעדר שטר, בשל התנאה על התחייבות עושת השטר;

• טענת תרמית – "החתמה במרמה" (סעיף 25 ואילך לתצהיר ההתנגדות);

• כישלון תמורה מלא – המתבטא בניהול ענייניה של המבקשת באופן רשלני;

• טענת קיזוז –ההוצאות שנגרמו למבקשת בגין התרשלותו הנטענת של המשיב.

אשר לטענת ההחתמה במרמה – טענה זו היא טענת הגנה הראויה להתברר, גם אם סיכוייה – בשלב זה – אינם נראים משופרים. המבקשת הודתה כי החתימה על הסכם שכר הטרחה ועל שטר החוב – חתימתה היא (עמ' 1 לפרוטוקול, ש' 24, 27). בנוסף לנטל ההוכחה הרגיל המוטל על המבקשת מכוח דיני השטרות, כאשר אין מחלוקת כי החתימה – חתימתה היא, קמה חזקה שבהלכה הפסוקה, לפיה מייצגת החתימה הבנה והסכמה לאמור במסמך, ולכן – אף שאם תוכח הטענה יש בה כדי להקים הגנה, סיכויי ההגנה לגופם – נמוכים;