ת"ט 21591-07-14 גרייב נ' פלונית

בפני התנגדות לביצוע שיקים, וכן בקשה להארכת מועד להגשתה. המשיב ויתר על חקירת המבקשת.

להוצאה לפועל הוגשו 3 שיקים, 2 ע"ס 2,700 ₪, ואחד ע"ס 10,000 ₪, משוכים ע"י המבקשת. על פי הבקשה להארכת מועד, "לא הגבתי תוך 30 יום כי איני מודעת לחוק".

לגוף העניין טוענת המבקשת, כי שכרה ביחד עם בעלה (עמו היא מצויה עתה בעיצומו של תהליך גירושין) דירה מהמשיב, על פי חוזה שכירות שאמור היה להסתיים בחודש נובמבר 2013. נמסרו שיקים מראש, ע"ס 2,700 ₪ כל אחד, שאמורים היו להיות מוחלפים בתשלום מזומן, וכך אף נעשה. בשלב מסוים, נתגלע סכסוך "משפחתי", והמבקשת עזבה את הדירה, לאחר שהודיעה על כך למשיב, ואילו בעלה נשאר לגור בדירה, ואף שילם את דמי השכירות לחודשים הבאים. לקראת חודש אוקטובר הסכים המשיב כי גם הבעל יעזוב את הדירה, וישוחרר מחובתו לשלם את דמי השכירות. השיק עצמו של חודש אוקטובר נפרע במזומן, וברשות המבקשת הקלטה המצביעה על כך שנותר רק שיק אחרון לתשלום. את השיק של נובמבר לא היה צריך לשלם, שכן בעלה של המבקשת כבר לא התגורר בדירה. השיק ע"ס 10,000 ₪ הוא שיק בטחון, אולם בהעדר חוב, אין עילה לגבייתו.

על הבקשה להארכת מועד הגיש המשיב תגובה, שלא נתמכה בתצהיר, ובה הכחשות שונות של הנטען על ידי המבקשת; עם זאת, בהעדר תצהיר, אין בפני גרסה לעניין זה.

כאמור, המשיב ויתר חקירת המבקשת.

דין הבקשות להתקבל.

לפי הוראות סעיף 81א(ג) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, תידון התנגדות לביצוע שטר כדרך שדנים בבקשת רשות להתגונן.

בית המשפט העליון, בע"א 465/89 בן צבי נ. בנק המזרחי, פ"ד מ"ה (1) 66, מפי כב' השופט (כתוארו אז) דב לוין, סיכם היטב את ההלכה הבסיסית הנוגעת לבקשות רשות להתגונן, והדברים נותרו באיתנותם עד היום (שם, בעמ' 69-70):

"לא במהרה ייעשה שימוש ותוכרע תובענה בסדר דין מקוצר על-פי כתב התביעה ונספחיה בלי לתת לנתבע רשות להתגונן, זאת משום ש'סדר הדין המקוצר משמש את המטרה למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק, שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו...' ... ולעניין זה, 'אין לקבוע שהענין הוא כך אלא אם תצהיר הנתבע לא גילה "הגנה לכאורה"'... מכיוון שכך: 'די לו (לנתבע - ד' ל') להראות כי הגנה אפשרית בפיו, ולו רק בדוחק ובית המשפט חייב ליתן רשות להתגונן, שאם לא יעשה כן, יכריע למעשה כבר בתובענה גופה והנתבע יצא מקופח'..."