ת"ט 20361-02-15 חיבה נ' גידו

בפני תביעה לביצוע שני שטרות שמשכה הנתבעת ומסרה לתובע כבטוחות לשכר טרחתו עבור הטיפול בעניינים משפטיים שלה ושל בעלה.

השיקים נמשכו על החלק.

התובע מילא את סכומי השיקים והגישם לפרעון בהוצל"פ. לדבריו, שיק אחד מולא על פי סכום שכ"ט שחייבת לו הנתבעת, 5,900 ₪, ושיק שני על פי סכום שכ"ט שחייב לו בעלה, בניכוי מקדמה בסך 1,180 ₪ ובצירוף הוצאות, בסך 10,620 ₪.

הנתבעת הגישה התנגדות ובה טענה, כי התובע השלים את סכומי השיקים שלא על דעתה ולא בהתאם להרשאה שניתנה, וכי היא לא הסכימה לשלם גם עבור הטיפול המשפטי בעניינו של בעלה, שהוא כיום בפשיטת רגל.

לאחר שבחנתי את עדויות שני הצדדים ואת המסמכים שהוגשו, ולאחר שהנתבעת הודיעה כי אינה מבקשת לזמן לעדות את בעלה, אני קובעת כדלקמן:

אני מקבלת את גרסת התובע, כי שני השיקים נמסרו ע"י הנתבעת במעמד אחד, להבטחת תשלום שכר הטרחה הן בעבורה והן בעבור בעלה, שכן מסירת שני שיקים באותו מעמד בו התבקש התובע לטפל הן בעניינה של הנתבעת והן בענייניו של בעלה, ומספריהם העוקבים של השיקים, מאששים גרסה זאת. השיקים נחתמו על החלק כאשר הנתבעת מילאה עליהם תאריכים.

הוכח, כי התובע טיפל עבור בעלה של הנתבעת בהסדר חוב עם נושים, ומשלא הצליח להגיע להסדר עמם, הגיש עבורו בקשה לאיחוד תיקים בהוצל"פ. שכר הטרחה המוסכם ע"פ הסכם שכ"ט עם הבעל, שהוצג בפני, היה 10,000 ₪ + מע"מ.

עבור הנתבעת ערך התובע הסכם עם הבנק לו היתה חייבת כספים, וכן מול העיריה וגורם נוסף לו היתה חייבת. שכר הטרחה שסוכם לטענת התובע היה 5,000 ₪ + מע"מ ואילו הנתבעת טענה מלכתחילה כי הוסכם על 3,000 ₪ + מע"מ, אך לא עמדה בתוקף על גרסתה זו ואמרה בהמשך כי יתכן שגרסת התובע היא הנכונה.

שוכנעתי כי הנתבעת לקחה על עצמה מלכתחילה לשלם גם עבור השירות המשפטי שניתן לבעלה, וכי היה מוסכם בינה לבין התובע כי הוא ימלא את שכר הטרחה בשיקים לאחר גמר הטיפול בהתאם להסכמות בין הצדדים.